קוד: ביאור:משלי כו3 בתנ"ך
סוג: משל
מאת: אראל
אל:
שׁוֹט - לַסּוּס, מֶתֶג - לַחֲמוֹר, וְשֵׁבֶט - לְגֵו כְּסִילִים"
הפסוק בנוי כהקבלה בין שלושה זוגות: בכל זוג, בצד ימין יש כלי, שמשמש להשפיע על התנהגותו של צד שמאל:
שוט לסוס = השוט משמש לרסן את הסוס כדי שלא ירוץ ויתפרע "כסוס שוטף במלחמה
", או להמריץ את הסוס כדי לגרום לו לרוץ מהר יותר.
מתג לחמור = המתג משמש למשוך את החמור ולהוביל אותו לאן שרוצים שהוא יילך.
שבט = מקל המשמש להכאה, וגם סמל לשלטון והנהגה.
כסילים = אנשים השונאים ללמוד.
ושבט לגו כסילים = אדם הרוצה להשפיע על אנשים ששונאים ללמוד, שהנפש הבהמית שלהם שולטת בהם, חייב להשתמש בשבט של מנהיגות, להנהיג אותם בתקיפות:
אם עונשים גופניים אינם באים בחשבון, אז יש להשתמש במילים קשות ותקיפות כמו שוט, על-מנת להכות ולייסר את הנפש הבהמית הנמצאת בהם, כמו בפסוק:
ישעיהו יא4: "וְהִכָּה אֶרֶץ
בְּשֵׁבֶט פִּיו וּבְרוּחַ שְׂפָתָיו יָמִית רָשָׁע
".
כשמחנכים אנשים חכמים, צריך קודם להסביר להם את ההגיון והטעם שבכל מעשה, ואז הם יעשו אותו ברצון;
אבל כשמחנכים
כסילים, אין טעם לדבר איתם (משלי כג9): "בְּאָזְנֵי כְסִיל אַל תְּדַבֵּר, כִּי יָבוּז לְשֵׂכֶל מִלֶּיךָ
" (פירוט).
אחרי המעשים נמשכים הלבבות" (ספר החינוך).
לפי פירוש זה,
שבט = משל לשלטון והנהגה.
2. ויש שפירשו, שהשוט מסמל את האיום, כי בדרך כלל אין צורך להכות את הסוס ממש אלא רק להראות לו את השוט והוא מבין לבד; והמתג מסמל את הכפיה הפיסית על החמור, שהוא טיפש יותר ואינו מבין איומים, ולכן צריך למשוך אותו ביד (הגאון מווילנה).
3. אפשר גם לפרש שהשוט מסמל את ההמרצה לעשיה, והמתג מסמל את ההנחיה לעשיה נכונה. השוט מסמל את המאבק בעצלות, והמתג מסמל את המאבק בפיתויים (ואולי יש לכך רמז בשמות החיות: סוס כמו "זוז!", חמור כמו "חומרנות").
שבט לגו נזכר גם בפרק י:בְּשִׂפְתֵי נָבוֹן תִּמָּצֵא חָכְמָה, וְשֵׁבֶט לְגֵו חֲסַר לֵב" - המחנך הנבון אינו צריך להשתמש בשבט, הוא אומר דברי חכמה וכך תלמידיו כלל לא מגיעים לכסילות. רק מחנך שיש פגם וחיסרון בתבונת- ליבו נאלץ להשתמש בשבט (פירוט).