התנהגות לא זהירה עם השלטונות

קוד: ביאור:משלי כ2 בתנ"ך

סוג: הבדלים1

מאת: אראל ע"פ מלבי"ם

אל:

משלי כ2: "נַהַם כַּכְּפִיר אֵימַת מֶלֶךְ, מִתְעַבְּרוֹ חוֹטֵא נַפְשׁוֹ"

כמו נהמת רעב של כפיר, כך צריכה להיות האימה (היראה) מפני המלך; מי שמעז ועובר את הגבול בינו לבין המלך, חוטא ומסכן את נפשו.

דקויות

אימה - חכמי המשנה והתלמוד השתמשו בביטוי זה כדי לתאר את היחס הראוי למלך, בפירושם על דברים יז15: "שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ" (פירוט) - "שתהא אימתו עליך" (רב, ר' יהודה, סנהדרין כ:), ולפי זה פירש רמ"ד וואלי בפסוקנו, "מי שאינו נוהג כן, ומזלזל בו או מכעיסו, סופו שגורם רעה לעצמו" (רמ"ד וואלי).

התעבר - צורה מחוזקת של הפועל עבר; מתעברו = אדם העובר את גבול-היראה המפריד בינו לבין המלך ו"שובר דיסטנס" עם המלך, וכך עובר על דברי חז"ל "שתהא אימתו עליך".

הקבלות

כמה פסוקים בספר משלי מזהירים את האדם הפשוט מפני התנהגות לא זהירה בקרבת המלך. כל פסוק מתייחס למצב אחר:

תומאס הובס, הוגה דעות אנגלי חשוב, המשיל את כוחו האבסולוטי של המלך ל לווייתן; ספר משלי ממשיל אותו לכפיר, אריה או דב.

הגישה הכללית של הפסוקים מתאימה למאמרי המשנה בפרקי אבות "אל תיוודע לרשות", "הוו זהירים ברשות שאין מקרבין לו לאדם אלא לצורך עצמן" - עדיף לאדם להישאר אנונימי, ולא להתקרב לשלטון כדי שלא להיפגע ממנו.

תגובות