קוד: תורה ומצוה בספר משלי בתנ"ך
סוג: כלל_ספר
מאת: אראל
אל: סגלות משלי
כמה פסוקים בספר משלי מבחינים בין תורה לבין מצוה או מצוות.
מ
משלי ו23: "כִּי נֵר =
מִצְוָה,
וְתוֹרָה = אוֹר; וְדֶרֶךְ חַיִּים = תּוֹכְחוֹת מוּסָר
", ניתן ללמוד, שהביטוי
מצוה מציין מעשה מסויים ומוחשי, שמשפיע באופן ממוקד במקום מסויים ובזמן מסויים, כמו
נר; והביטוי
תורה מציין אוירה כללית שהאדם חי בתוכה, שמשפיעה באופן כללי על כל מהלך חייו, כמו
אור. ועוד: המצוה
היא כלי ל"יצירת" תורה, כמו שהנר הוא כלי ליצירת אור (ראו
נר ואור ביער הפיתויים).
ב
משלי ג1: "בני!
תורתי אל תשכח,
ומצותי יצר לבך
", הכתוב מתייחס לתורה בביטוי שלילי (אל תשכח), ולמצוות בביטוי חיובי (יִצֹּר לבך); אולי ניתן להסיק מכאן, שהביטוי
תורה מתייחס
למצוות "לא תעשה", והביטוי
מצוות מתייחס למצוות "עשה". מסקנה זו מתאימה
למסקנה הקודמת, שלפיה
מצוה היא כלי מעשי ומוחשי, ו
תורה היא אוירה כללית - שנוצרת כאשר נזהרים שלא לעבור גבולות מסויימים.
גם
משלי ז2: "שמר
מצותי וחיה,
ותורתי כאישון עיניך
"
מתאים למסקנה זו - את המצוות צריך לשמור באופן פעיל, והתורה היא כמו אישון
העין - שצריך להיזהר שלא לפגוע בו כדי שלא לאבד את מאור העיניים (ראו
מדוע נמשלה התורה לאישון העין).
ייתכן שאפשר להסיק מסקנה מעשית מהבחנה זו: מ
משלי ו20: "נצר בני
מצות אביך ואל תטש
תורת אמך
" ניתן להסיק מסקנה חינוכית לגבי תפקידיהם של האב והאם בחינוך - האב צריך להתמקד
במצוות הפרטיות, והאם צריכה להתמקד
בתורה - באוירה ובעקרונות הכלליים. אך ייתכן שהפסוק לא נאמר כהנחיה כללית, אלא רק כתיאור של אחת האפשרויות; ראו
אב ואם בספר משלי.
עקב אשר שמע אברהם בקלי וישמר משמרתי מצותי חקותי ותורתי"
ויאמר ידוד אל משה עד אנה מאנתם לשמר מצותי ותורתי"
ויאמר ידוד אל משה עלה אלי ההרה והיה שם ואתנה לך את לחת האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורתם"
כי תשמע בקול ידוד אלהיך לשמר מצותיו וחקתיו הכתובה בספר התורה הזה כי תשוב אל ידוד אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך"
רק שמרו מאד לעשות את המצוה ואת התורה אשר צוה אתכם משה עבד ידוד לאהבה את ידוד אלהיכם וללכת בכל דרכיו ולשמר מצותיו ולדבקה בו ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם"
ושמרת את משמרת ידוד אלהיך ללכת בדרכיו לשמר חקתיו מצותיו ומשפטיו ועדותיו ככתוב בתורת משה למען תשכיל את כל אשר תעשה ואת כל אשר תפנה שם"
ויעד ידוד בישראל וביהודה ביד כל נביאו כל חזה לאמר שבו מדרכיכם הרעים ושמרו מצותי חקותי ככל התורה אשר צויתי את אבתיכם ואשר שלחתי אליכם ביד עבדי הנביאים"
עד היום הזה הם עשים כמשפטים הראשנים אינם יראים את ידוד ואינם עשים כחקתם וכמשפטם וכתורה וכמצוה אשר צוה ידוד את בני יעקב אשר שם שמו ישראל"
ואת החקים ואת המשפטים והתורה והמצוה אשר כתב לכם תשמרון לעשות כל הימים ולא תיראו אלהים אחרים"
ויאמר ליהודה לדרוש את ידוד אלהי אבותיהם ולעשות התורה והמצוה"
וכל ריב אשר יבוא עליכם מאחיכם הישבים בעריהם בין דם לדם בין תורה למצוה לחקים ולמשפטים והזהרתם אתם ולא יאשמו לידוד והיה קצף עליכם ועל אחיכם כה תעשון ולא תאשמו"
ובכל מעשה אשר החל בעבודת בית האלהים ובתורה ובמצוה לדרש לאלהיו בכל לבבו עשה והצליח"
ועתה נכרת ברית לאלהינו להוציא כל נשים והנולד מהם בעצת אדני והחרדים במצות אלהינו וכתורה יעשה"
ועל הר סיני ירדת ודבר עמהם משמים ותתן להם משפטים ישרים ותורות אמת חקים ומצות טובים"
ואת שבת קדשך הודעת להם ומצוות וחקים ותורה צוית להם ביד משה עבדך"
ותעד בהם להשיבם אל תורתך והמה הזידו ולא שמעו למצותיך ובמשפטיך חטאו בם אשר יעשה אדם וחיה בהם ויתנו כתף סוררת וערפם הקשו ולא שמעו"
ואת מלכינו שרינו כהנינו ואבתינו לא עשו תורתך ולא הקשיבו אל מצותיך ולעדותיך אשר העידת בהם"
מחזיקים על אחיהם אדיריהם ובאים באלה ובשבועה ללכת בתורת האלהים אשר נתנה ביד משה עבד האלהים ולשמור ולעשות את כל מצות ידוד אדנינו ומשפטיו וחקיו"