מלכודת כאתגר

קוד: ביאור:תהלים קיט110 בתנ"ך

סוג: תוכן1

מאת: אראל

אל:

תהלים קיט 110: "נָתְנוּ רְשָׁעִים פַּח לִי; וּמִפִּקּוּדֶיךָ לֹא תָעִיתִי".

בדרך-כלל, כשרוצים לומר שמישהו שם מלכודת למישהו אחר, משתמשים בביטוי "טמן פח", למשל:

• תהלים קמ6: " טמנו גאים פח לי וחבלים פרשו רשת ליד מעגל מקשים שתו לי סלה"
• תהלים קמב4: " בהתעטף עלי רוחי ואתה ידעת נתיבתי בארח זו אהלך טמנו פח לי"

או בביטוי הדומה "פח יקוש" (מלשון "מוקש"):

• הושע ט8: " צפה אפרים עם אלהי, נביא פח יקוש על כל דרכיו משטמה בבית אלהיו"

בפסוקנו מופיע ביטוי מיוחד - " נתנו רשעים פח לי".

ייתכן שהפועל "נתנו" מלמד, שהמשורר מתייחס אל המלכודת שטמנו לו כאל מתנה:

• כשהרשעים מנסים להכשיל את האדם מבחינה פיסית, וה' עוזר לו להינצל מהמלכודת - זו מתנה, כי בזכות המלכודת האדם נוכח בהשגחת ה' ובעזרתו;
• כשהרשעים מנסים להכשיל את האדם מבחינה רוחנית (לגרום לו לחטוא), והוא מצליח להינצל מהמלכודת ולהתגבר על החטא - זו מתנה, כי בזכות המלכודת, האדם משפר ומחזק את כוחות הנפש שלו. כנראה שהמלכודת שהמשורר מדבר עליה היא מלכודת מסוג זה, כמו שנאמר: " נָתְנוּ רְשָׁעִים פַּח לִי; וּמִפִּקּוּדֶיךָ לֹא תָעִיתִי ".

לא בכל מצב נתפסת המלכודת כמתנה (שהרי בפסוקים האחרים נאמר "טמנו פח" ולא "נתנו פח"); אך בדיעבד, ניתן להסתכל על המלכודת גם בדרך זו, והדבר מתאים לנושא הכללי של הבית ( תהלים קיט - בית נ).