לא נשא לשווא נפשי ולא נשבע למרמה

קוד: שיחה:תהילים כד4 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

תהלים כד3-4: " מי יעלה בהר ה', ומי יקום במקום קדשו? נקי כפיים ובר לבב, אשר לא נשא לשווא [נפשי/נפשו] ולא נשבע למרמה "

לפסוק יש שתי גרסאות - כתיב וקרי; כתוב נפשו וקוראים נפשי ; לפי כל אחת מהגירסאות, ייתכן שהכינוי מתייחס לה' ( נפשו - של ה' שנזכר בתחילת הפסוק; נפשי - ה' מדבר בגוף ראשון) או שהוא מתייחס לצדיק שראוי לעלות ( נפשו - הנפש של עצמו; נפשי - הנפש הא-להית, שה' נתן בתוכו). אפשר לפרש את הפסוק לפי כל אחת מהאפשרויות:

1. אם הכוונה לנפש של ה' - זהו משל לשם שה' נשבע בו, כמו שנאמר ( ירמיהו נא14 ): " נשבע ה' צבאות בנפשו , כי אם מלאתיך אדם כילק, וענו עליך הידד ", עמוס ו8 : " נשבע ד' ה' בנפשו, נאם ה' אלהי צבאות; מתאב אנכי את גאון יעקב, וארמנתיו שנאתי, והסגרתי עיר ומלאה ". לפי זה, "לא נשא לשווא נפשי/נפשו" הכוונה שהצדיק אינו נשבע על דברי שווא והבל, שאין בהם צורך, אלא מקיים את המצוה לא תשא את שם ה' אלהיך לשווא . ההמשך - ולא נשבע למרמה - אומר שהצדיק לא נשבע על דברי שקר, גם אם יש בהם צורך (וכך פירשו רש"י ומצודת-דוד).

2. אם הכוונה לנפש של הצדיק - אז הביטוי נשא נפשו מבטא שאיפה גדולה מאד, השאיפה של החיים, כמו שנאמר בפרק הבא: (תהלים כה1): אליך ה' נפשי אשא . המשמעות היא, שהצדיק אינו שואף לדברי הבל; השאיפה הגדולה ביותר שלו היא להתקרב אל ה', ולא להשיג קניינים מדומים או הנאות חולפות (וכך פירש מלבי"ם בביאור העניין).

תגובות