ציפור ודרור בבית ה'

קוד: ביאור:תהלים פד4 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

תהילים פד4: "גַּם צִפּוֹר מָצְאָה בַיִת, וּדְרוֹר קֵן לָהּ - אֲשֶׁר שָׁתָה אֶפְרֹחֶיהָ אֶת מִזְבְּחוֹתֶיךָ, ה' צְבָאוֹת מַלְכִּי וֵאלֹהָי"

גם
בתחילת המשפט = אפילו.

דרור = ציפור האוהבת חופש.

הפסוק מתאר את "אהבתן" של ציפורים אל מזבח ה' - אפילו הציפור שאוהבת לנדוד, והדרור שאוהבת להיות חופשיה, החליטו לוותר על החופש שלהן ולקנן במקום קבוע - קרוב למזבח ה' - מרוב אהבתן למקום זה. אמנם, בבית המקדש השני היה 'כלה עורב' שהיה מונע מהציפורים לקנן על המקדש עצמו (משנה, מידות ד ו), אולם לא בטוח שהיה כזה גם בבית המקדש הראשון, וגם אם כן, בוודאי היו ציפורים שקיננו מבחוץ.

הציפורים כמובן אינן מודעות למשמעותו הרוחנית של המזבח. המשורר משתמש בציפורים כמשל, הוא משליך עליהן את רגשות אהבתו כלפי מזבח ה'. האהבה שלו כל-כך גדולה, שהוא מרגיש שאפילו הציפורים אוהבות את המזבח, והראיה, הן בחרו לבנות בו את קינן: "המשורר אומר בדרך הפלגת הדמיון הפיוטי, שאף הציפורים חשות בקדושת המקום, וכל שכן המשורר שהוא אדם" (דעת מקרא, הערה 6ב).

פירושים נוספים

1. יש מפרשים, שהפסוק מתאר את קנאתו של המשורר בציפורים שבנו את קינן ליד מזבח ה' - "הלוואי שיכולתי גם אני לחיות כל הזמן ליד המזבח...". יש משוררים שמקנאים בציפורים על כך שהן חופשיות לעוף, אבל המשורר שלנו מקנא בציפורים על כך שהן קרובות אל ה' (ע"פ ראב"ע, פירוש שני).

2. יש מפרשים, שהפסוק מתאר את הציפורים המוקרבות על גבי המזבח, שכביכול מצאו את מקומן לאחר שהוקרבו עליו: "והמשורר אומר בלשון המליצה הפיוטית, שהציפורים משתוקקות לעלות לקרבן על מזבח ה', ובאות מעצמן אליו, וכל שכן המשורר, שהוא אדם, בא אל המקדש באהבת ה' בכל לבבו ובכל נפשו" (דעת מקרא, הערה 6ג, ע"פ ראב"ע פירוש ראשון).

  • אולם, לפי זה היה ראוי להזכיר את הציפורים הקרבות על גבי המזבח - תור ו בן יונה.
3. יש שפירשו את הפסוק כתיאור של תקופת הגלות, שבה מקום המזבח חרב ונטוש וציפורים מקננות בו (רש"י, מצודות), כמו בתיאור של חורבן אדום: ישעיהו לד15: "שָׁמָּה קִנְּנָה קִפּוֹז וַתְּמַלֵּט, וּבָקְעָה וְדָגְרָה בְצִלָּהּ...".
  • אולם, בפרק כולו אין רמז לחורבן וגלות, להיפך, הוא מתאר עליה לרגל אל בית המקדש.
4. בית הוא גם משל למשפחה. על-דרך הדרש, ניתן לראות בפסוק משל לאדם האוהב חופש, שאינו רוצה להקים משפחה. אדם כזה צריך להגיע אל בית ה', להתקרב אל ה' ולדבוק בו, וכמובן למצוא בת-זוג המתקרבת ודבקה אל ה' כמוהו, ואז ממילא יתעורר בו הרצון להקים בית וקן.

5. ויש שפירשו, שהציפור והדרור בכלל אינן מקננות ליד המזבח, ויש לקרוא את הפסוק: "גם ציפור מצאה בית ודרור קן לה אשר שתה אפרוחיה; [אבל אני רוצה להיות רק] את מזבחותיך...", כלומר, אני מוכן לוותר על הדבר שיש לכל ציפור בעולם - על הבית והמשפחה - כדי שאוכל להיות קרוב אליך (ע"פ דעת מקרא). פירוש זה מתאים לטעמי המקרא.

  • אולם לפי זה, חסרות הרבה מילים בחצי השני של הפסוק.

תגובות