להשקיט לו מימי רע, עד ייכרה לרשע שחת

קוד: ביאור:תהלים צד13 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

תהלים צד13: "- לְהַשְׁקִיט לוֹ מִימֵי רָע, עַד יִכָּרֶה לָרָשָׁע שָׁחַת"

- לימוד התורה משקיט את ליבו של האדם מהצער על ימי שלטון הרע בעולם; הוא מחכה בסבלנות עד שה' יכרה את ה שחת (הבור) שבו יקבור את הרשע.

דקויות

הפסוק שלנו ממשיך את הפסוק הקודם, תהלים צד12: "אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר תְּיַסְּרֶנּוּ יָּהּ, וּמִתּוֹרָתְךָ תְלַמְּדֶנּוּ" (פירוט). מה הם ימי רע? ואיך בדיוק משקיטים מהם?

1. ימי רע הם הגיהנם שלאחר המוות: "אשריהם הצדיקים המעונים תחת ידיכם... כי היסורין גורמין לו להשקיט להם מימי דין גיהנם, עד שיראה שיכרה לרשע שחת" (רש"י); "בזה מגלה אוזן לעשות את דברי התורה... בכדי להשקיט לו מן ימי רעה הם ימי גהינם" (מצודות), "ע"י שתיסרנו ביסורים זמניים - ישקיט לו מימי הרעה שהוא ימי המות, שאז יכרה לרשע שחת עדי עד, להאבידו לעולם" (מלבי"ם). הייסורים מכפרים על האדם או מעוררים אותו לתשובה, וכך מצילים אותו מייסורים הרבה יותר קשים בגיהנם.

2. ימי רע הם יום הדין האלהי, בעולם הזה: "להשקיט לו מימי רע - גזירות רעות יוצאות מהשמים... והיפך זה לרשע, כי ה' יאריך לו עד בוא יומו" (אבן עזרא); ה' מעניש את הצדיק באופן מיידי על כל עבירה, כדי שיהיה נקי ביום הדין.

3. ימי רע הם ימים רעים שבאים על כל אדם בעולם הזה. כשה' מביא ייסורים על האדם, הוא מתחשל ומתחזק, וכך יש לו כוח להתמודד עם תקופות קשות; זאת בניגוד לאדם מפונק, שאף פעם לא סבל ייסורים, שאם פעם אחת יעבור תקופה קשה - יישבר ולא יצליח להתמודד (ע"פ גליה).

4. ימי רע הם ימים שבהם הרוע שולט בעולם. אדם הלומד תורה (" ומתורתך תלמדנו "), יודע ששלטון הרוע הוא זמני, ה' מנהל את העולם ויביא את הגאולה בזמנה, ולכן ליבו שקט ורגוע גם בימי רע.

הדברים מתייחסים במיוחד לשירת "האזינו", שיש הקבלות רבות בינה לבין פרקנו, כגון ב דברים לב9: "כִּי חֵלֶק ה' עַמּוֹ, יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ". "אשרי הגבר אשר בזמן צערו (תיסרנו י-ה) לומד מדברי התורה להנחם: ומתורתך תלמדנו - להשקיט לו מימי רע עד יכרה לרשע שחת. הלמוד אותו מלמדת אותו התורה מפורט בפסוקים הבאים: כי לא יטש ה' עמו ונחלתו לא יעזוב, כי עד צדק ישוב משפט.... למודים אותם מלמדת שירת 'האזינו' באופן מיוחד.  לכן, לאור הרמזים לשירת 'האזינו' במזמור, יתכן כי דוקא אליה מכוון דוד ב" מתורתך ". היא זאת המלמדת, "כי לא יטש ה' עמו ונחלתו לא יעזוב ", "כי חלק ה' עמו, יעקב חבל נחלתו" - כל קורות ישראל כולם: הבחירה, העונש, הנקמה והנחמה, הם תוצאה של השגחת ה' על עמו" (אברהם ישראל שריר, "פני שבת נקבלה", הוצאת ארז תשס"ג).


תגובות