ראשי>
לשון המקרא
>
שורשים
>
שבה
קוד: שבה בתנ"ך
הגדרה_כללית:
= ענינו לכידת אדם והוליכו בגלות, ועמו "שבו"
[שבי"ל]
פועל:
נשבה (נפעל)
פועל:
שבָה (פעל)
עצם:
שבוֹ (אבן)
= אבן יקרה, כנראה agate
[באה רק בספר שמות]
מופשט:
שבי (מופשט)
תואר:
שבִיה (בעל תכונה)
= תואר נקבה לשבויה
מופשט:
שִביה (מופשט)
= "שבי" בלשון נקבה
מופשט:
שבית (מופשט)
= ע' שורש ישב שם "שבות"
צילום:
ביטוי בעל תכונה:
בכור השבי
בכור השפחה ובכור השבי
שבי - הצרה הגדולה ביותר
/ אראל
[׳ ׳›׳×׳‘ ׳‘-21:00:44 14.01.2009]
תוספות ותגובות