ראשי>
לשון המקרא
>
שורשים
>
יצב
קוד: יצב בתנ"ך
הגדרה_כללית:
= ענינו עכבה והישאר עומד קיים במקום או אצל דבר למשמר
[שבי"ל]
פועל:
הֻצּב (הפעל)
פועל:
הצּיב (הפעיל)
פועל:
התיצב (התפעל)
תואר:
מֻצּב (מקום)
מופשט:
מצָּב[מ] (מופשט)
תואר:
מצָּב[ש] (שם מתואר)
עצם:
מצֵּבָה (אבן)
= אבן המוצב קיים לענין מה
עצם:
מצֶּבֶת (אבן)
פועל:
נִצָּב (נפעל)
הבדל:
מה לעשות לפסילים ומה לעשות לאשרות
/ אראל
תוכן1:
פענוח נבואת נחום ב7-9
/ ר' קורמן -> פענוח פרשיות פרק יח
ברוך מציב גבול אלמנה
/ אראל
[נכתב ב-00:32:37 12.02.2008]
תוספות ותגובות