קרבנות

קוד: קרבנות בתנ"ך

אִשֶּה

• = קרבן אש [שבי"ל]

אָשָם[ק]

זבח רשעים

• ה' מתעב את הקרבנות שמביאים הרשעים

חַג[ק]

• = שם ליום טוב ולקרבן הקרב בו [שבי"ל]

חַטָּאת[ק]

• = קרבן הבא על החטא [שבי"ל]

עוֹלה[ק]

• = קרבן, שעולה כולו כליל באש [שבי"ל]
• קרבנות לעומת ערכים אחרים
• הושע ו: כי חסד חפצתי ולא זבח, ודעת אלהים מעולות / יהודה איזנברג -> קול ישראל

פֶסַח

• = קרבן ידוע, על שם הדילוג [שבי"ל]

קֹרבן

• = דורון הקרב לגבוה [שבי"ל]

שֶלֶם

• = "שלמים" בלשון יחיד [שבי"ל]

שלמים

• = שמטילין שלום בעולם, שיש בהם שלום למזבח ולכהנים ולבעלים, רש"י [שבי"ל]

תודה[ק]

• = בא גם לקרבן תודה [שבי"ל]