פרשת יתרו- מה רומזים שמות בני משה?/ אהובה קליין

מאת: אהובה קליין

פרשת יתרו - מה רומזים שמות בני משה ?
מאת: אהובה קליין.
פרשה זו הנקראת על שם יתרו - מספרת לנו כיצד מחליט יתרו להשיב את ציפורה ובניה אל משה בתום הנס הגדול – קריעת ים סוף ומלחמת עמלק.
"וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן, חֹתֵן מֹשֶׁה, אֵת כָּל-אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹהִים לְמֹשֶׁה, וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ: כִּי-הוֹצִיא יְהוָה אֶת-יִשְׂרָאֵל, מִמִּצְרָיִם. וַיִּקַּח, יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה, אֶת-צִפֹּרָה, אֵשֶׁת מֹשֶׁה--אַחַר, שִׁלּוּחֶיהָ. וְאֵת, שְׁנֵי בָנֶיהָ: אֲשֶׁר שֵׁם הָאֶחָד, גֵּרְשֹׁם--כִּי אָמַר, גֵּר הָיִיתִי בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה. וְשֵׁם הָאֶחָד, אֱלִיעֶזֶר--כִּי-אֱלֹהֵי אָבִי בְּעֶזְרִי, וַיַּצִּלֵנִי מֵחֶרֶב פַּרְעֹה. וַיָּבֹא יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה, וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ--אֶל-מֹשֶׁה: אֶל-הַמִּדְבָּר, אֲשֶׁר-הוּא חֹנֶה שָׁם--הַר הָאֱלֹהִים וַיֹּאמֶר, אֶל-מֹשֶׁה, אֲנִי חֹתֶנְךָ יִתְרוֹ, בָּא אֵלֶיךָ; וְאִשְׁתְּךָ--וּשְׁנֵי בָנֶיהָ, עִמָּהּ. [שמות י"ח, א-ז]
השאלות הן:
א] מדוע ציפורה ובניה שהו בבית יתרו?
ב] מי היו בניו של משה?
תשובות.
ציפורה ובניה שוהים בבית יתרו.
רש"י מסביר: כאשר אמר ה' למשה : לשוב למצרים, לקח משה את אשתו -ציפורה ובניו אתו , יצא אהרון אחיו לקראתו ושאל : מי אלה? ענה לו משה: כי זו אשתו שנשא במדיין ואלה שני בניו, שאל אותו אהרון: להיכן אתה לוקח אותם? ענה לו משה: כי הוא לוקח אותם למצרים, ענה לו אהרון וכי לא די בצערם של בני ישראל השוהים במצרים היש להוסיף עליהם גם אותם ? הציע לו: שייקח את אשתו והבנים לבית אביה. לכן משה השיב אותם אל יתרו חותנו.
רש"י מבסס את דבריו על מכילתא: "--- בשעה שאמר הקב"ה למשה: לך הוצא את עמי בני ישראל ממצרים שנאמר: "ואתה אשלחך אל פרעה" באותה שעה נטל אשתו ושני בניו והיה מוליכם למצרים, שנאמר: "וייקח משה את אשתו ואת בניו וירכיבם על החמור וישב ארצה מצרים"
באותה שעה נאמר לאהרון [שם כ"ז]:" לך לקראת משה", יצא לקראת משה חיבקו ונשקו, אמר לו אהרן למשה היכן היית כל השנים הללו? אמר לו : במדיין אמר לו: מה טף ונשים אלו אמך? אמר לו: אשתי ובניי, אמר לו: ולאן אתה מוליכם? אמר לו: למצרים, אמר לו: על הראשונים אנו מצטערים ועכשיו נצטער גם באלו? באותה שעה אמר לציפורה: לכי לבית אביך, ובאותה שעה הלכה לבית אביה ונטלה שני בניה, לכך נאמר: אחרי שילוחיה"
רש"ר [הרב שמשון רפאל הירש] מסביר: היות ומשה הבין שיש לו תפקיד חשוב למלא את שליחותו באופן אחראי - להנהיג את בני ישראל ולסייע להוציאם מעבדות מצרים - רצה להתמסר לשליחות זו באופן מוחלט - שילח משה, זה מכבר- את אשתו ושני בניו אל יתרו חזרה. ואין דבר זה פגע ביחסים ביניהם, יתרו נותר: "חתן משה" וציפורה נותרה: "אשת משה"
בני משה.
רבינו בחיי מפרש את המשפט: "אֲשֶׁר שֵׁם הָאֶחָד, גֵּרְשֹׁם--כִּי אָמַר, גֵּר הָיִיתִי בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה. וְשֵׁם הָאֶחָד, אֱלִיעֶזֶר--כִּי-אֱלֹהֵי אָבִי בְּעֶזְרִי, וַיַּצִּלֵנִי מֵחֶרֶב פַּרְעֹה". מן הראוי היה להגיד: ושם השני אֱלִיעֶזֶר? על כך כמה פירושים:
א] על דרך הפשט: זה מיוחד לאמו וזה מיוחד לאמו, גֵּרְשֹׁם—שהיה בכור היה מיוחד לאמו ואליעזר היה מיוחד לאמו, לפי שמלה את ערלתו והצילה את משה ממוות, כפי שכתוב:
"וַיְהִי בַדֶּרֶךְ, בַּמָּלוֹן; וַיִּפְגְּשֵׁהוּ יְהוָה, וַיְבַקֵּשׁ הֲמִיתוֹ. וַתִּיקַּח צִפֹּרָה צֹר, וַתִּיכְרֹת אֶת-עָרְלַת בְּנָהּ, וַתַּגע, לְרַגְלָיו; וַתֹּאמֶר, כִּי חֲתַן-דָּמִים אַתָּה לִי. וַיִּרֶף, מִמֶּנּוּ; אָז, אָמְרָה, חֲתַן דָּמִים, לַמּוּלֹת".[שמות ד', כ"ד-כ"ז]
אליעזר היה מיוחד למשה- כי קרא לו בשם זה- כדי להביע תודה לה' - שהיה בעזרו והצילו מרצון פרעה להורגו במצרים.
ב] יתכן לפרש: שאצל אליעזר נאמר: "אחד"- כי כוח הריבוי הוא מכוח האחדות- לפי שעתיד ה' להשפיע כוח הריבוי אצל אֱלִיעֶזֶר- שהיה רחביה כפי שנאמר: "וַיִּהְיוּ בְנֵי-אֱלִיעֶזֶר, רְחַבְיָה הָרֹאשׁ; וְלֹא-הָיָה לֶאֱלִיעֶזֶר בָּנִים אֲחֵרִים, וּבְנֵי רְחַבְיָה רָבוּ לְמָעְלָה".[דברי הימים-א'-כ"ג, י"ז] ועל זה דרשו רז"ל: "למעלה"- המשמעות= למעלה משישים ריבוא- לכן הזכיר בו לשון אחד- כדי להורות: על הריבוי שנבע מכוח אחד!
ג] על דרך המדרש: "וְשֵׁם הָאֶחָד, אֱלִיעֶזֶר"- "אמר ר' יוסי ב"ר חנינא: בשעה שעלה משה למרום מצאו להקב"ה שהיה עוסק בפרשת "פרה אדומה" והיה אומר הלכה משמו של רבי אֱלִיעֶזֶר- עגלה ערופה בת שנתה ופרה אדומה בת שתי שנים,
אמר לפניו :ריבונו של עולם כל העליונים והתחתונים שלך ואתה אומר הלכה משמו בשר ודם ? אמר לו: עתיד צדיק אחד לעמוד בעולמי ואליעזר שמו ועתיד לעסוק בפרה אדומה תחילה ואומר עגלה בת שנתה, פרה בת שתי שנים, אמר לפניו: ריבונו של עולם, יהי רצון מלפניך שיהיה מחלציי. אמר לו: חייך שהוא מחלציך, שנאמר: ושם האחד אֱלִיעֶזֶר ושם אותו המיוחד" אֱלִיעֶזֶר" .
לגבי המילים: "וְאִשְׁתְּךָ--וּשְׁנֵי בָנֶיהָ, עִמָּהּ".
רבינו בחיי טוען: היה ראוי להגיד: ושני בניך כשם שאמר: "חותנך ואשתך" ,אלא, שדרך הכתוב ליחס את הבנים לאישה, כמו שכתוב: "אֵלֶּה בְּנֵי לֵאָה".[בראשית מ"ו, ט"ו] ואת הבנות מייחסים לאב: כמו שנאמר: "וְאֵת, דִּינָה בִתּוֹ":[בראשית מ"ו, ט"ו]
רש"ר מציין: על פי שמות בניו של משה ניתן להבחין, שמשה לא הסתיר את עברו ואף לא את קרבתו לבני ישראל - המשועבדים במצרים.
אליעזר נולד זמן קצר לפני שיבת משה למצרים ,לכן ניתן להבין כי רק לבן הקטן יכול היה משה לתת את השם: אליעזר, שכן - כל עוד היה עליו לחיות בגלות מצרים –חרב פרעה הייתה תלויה מעל ראשו.
לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק: כי משה השאיר את אשתו ובניו אצל- יתרו בתקופה בה היה עסוק בשליחותו במצרים - הן כדי שלא יסבלו בעבדות זו והן מהטעם- שרצה להתמקד בשליחותו המיוחדת ולהצליח. ומעניין במיוחד ששמות בניו גרשום ואליעזר- רומזים על עברו של משה ועל הסייעתא דשמיא שזכה בהצלתו מפני פרעה שרצה להורגו.



תגובות