קוד: בוז... נשקו של עמלק... ברגע של חולשה... בתנ"ך
סוג: מאמר
מאת: רמי ניר
אל:
וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת-הַבְּכוֹרָה... ברגע של חולשה...
וְתִמְנַע הָיְתָה פִילֶגֶשׁ לֶאֱלִיפַז בֶּן-עֵשָׂו וַתֵּלֶד לֶאֱלִיפַז אֶת-עֲמָלֵק... (בראשית לו' 12)
כלומר... סבא של עמלק... עֵשָׂו... הוכיח חולשת אופי היסטורית...
ובהסתמך על התיעוד - כדלקמן:
וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב
הִשָּׁבְעָה לִּי כַּיּוֹם וַיִּשָּׁבַע לוֹ
וַיִּמְכֹּר אֶת-בְּכֹרָתוֹ לְיַעֲקֹב
וְיַעֲקֹב נָתַן לְעֵשָׂו לֶחֶם וּנְזִיד עֲדָשִׁים
וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ וַיָּקָם וַיֵּלַךְ
וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת-הַבְּכֹרָה...
(בראשית כה' 33 - 34)
ניתן (מתיעוד זה) להסיק מסקנה אופרטיבית מבוססת...
עֵשָׂו... הוריש לזרעו את חולשתו לאמץ "בוז" כנשק... ברגע של חולשה...
ולראייה:
וַיָּבֹא עֲמָלֵק וַיִּלָּחֶם עִם-יִשְׂרָאֵל בִּרְפִידִם... (שמות יז' 8)
וִידֵי מֹשֶׁה כְּבֵדִים... וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה... (שמות יז' 12)
כלומר... במלחמת רפידים הוכיח עמלק את חולשתו... כאשר "בז" לאלוהי אֱמוּנָה...
על-כן:
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה
כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר
וְשִׂים בְּאָזְנֵי יְהוֹשֻׁעַ
כִּי-מָחֹה אֶמְחֶה אֶת-זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם...
וַיִּבֶן מֹשֶׁה מִזְבֵּחַ
וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יְהוָה נִסִּי
וַיֹּאמֶר
כִּי-יָד עַל-כֵּס יָהּ
מִלְחָמָה לַיהוָה בַּעֲמָלֵק--מִדֹּר דֹּר...
(שמות יז' 14 - 16)
והתעודה לתזכורת:
זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק
בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם
אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ... (טרם מתן תורה "בז" עמלק לחלשים)
וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל-הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ
וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים...
וְהָיָה בְּהָנִיחַ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְךָ מִכָּל-אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב
בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה-אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ
תִּמְחֶה אֶת-זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם
לֹא תִּשְׁכָּח...
(דברים כה' 17 - 19)
ובימינו... ברגע של חולשה... זרע עמלק מפעיל "בוז" כנשק למחיקת הזיכרון ההיסטורי...
זיכרון... אשר הסכימו אומות העולם לאמץ כדי מנוע שואה נוספת כנגד חלשים...
כדאי... אם-כן לכל יהודי לזכור...
כי "בוז" הוא נשקו של עמלק... ברגע של חולשה...
כי "בוז" לעולם לא הביס ולא יביס... אֱמוּנָה...