תימרות עשן

קוד: תימרות עשן= בתנ"ך

סוג: הגדרה

מאת: אביתר כהן

אל:

עשן
לפי תרגום הפשיטא (תרגום ארמית-סורית לתורה)
עשן – עניינו חזק, הרבה, איתן, עז וכדומה..
ומבחינתי אם יש לו את המשמעות הזאת בסורית/ארמית אז זה כך גם בעברית..
לדעתי שורש עשן הוא עש
עש(ו) = (שעיר) = חורי = אדום
באנגלית:   עשן = smoke = סמוק = אדום (ארמית)
מה הקשר בין עשן לחזק או אדום?
בקשר לאדום, אולי כמו שהעשן מסתיר / מערפל / מכסה – כך גם הצבע האדום הוא סמל לצביעות / מסכה
הצבע האדום הוא הצבע הכי חזק.. וכמובן עשן המיתמר לשמים יוצר רושם כביר..
צריך למצוא עוד הסברים..

יעשן אף / יחר אף
הביטוי יעשן אף מקביל לביטוי יחר אף
יחר = חרה = כעס
גם השורש חר עניינו אדום (חור), כשאדם כועס פניו ובעיקר אפו נעשים אדומים.. (מעניין גם ההקשר לנחיר..)
דברים כט יט   : לא יאבה ה' סלח לו כי אז יעשן אף ה' וקנאתו באיש ההוא
                    
ורבצה בו כל האלה הכתובה בספר הזה ומחה ה' את שמו מתחת השמים:
שמואל ב כב ט: עלה עשן באפו ואש מפיו תאכל גחלים בערו ממנו:    { + תהלים יח ט)
ישעיה סה ה    : האמרים קרב אליך אל-תגש-בי כי קדשתיך אלה עשן באפי אש יקדת כל-היום:  
תהלים עד א    : משכיל לאסף למה אלהים זנחת לנצח יעשן אפך בצאן מרעיתך:  
{הביטוי עשן באפו ואש בפיו מזכיר את הסיפורים על הדרקונים..}
הביטויים: "ויחר אף" / "חרי אף" / "חרון אף", וכדומה מופיעים הרבה..
ראו עוד בענין: ויעשן אף / ויחר אף, במאמרו של מאיר בר אילן   http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/netzabim/bar.html
ראו גם את מאמרו של אראל סגל, קנאה ותחרות – קנאות וחרון http://www.tora.us.fm/tnk1/kma/qjrim1/htxra.html
מעניין שצבע הכעס הוא אדום, וצבע הקנאה הוא הצבע הנגדי לאדום – ירוק (נעשה ירוק מקנאה)

מילים נרדפות לעשן
עתר, קטר..

כאמור עתר עניינו עשן, ומעניין שהעיר עתר מופיעה כמה פעמים ליד העיר עשן.. ואולי היא היא..
הביטוי ויעתר לו – נענה לתפילתו, התפתח מזה שבעבר התפילה לוותה בעשן – עתר – קטורת..

גם קטר עניינו קטורת – עשן, וזה מביא אותי למסקנה המעניינת הבאה..:

קטורה / הגר / חגרא / שור / איתם
קטורה מזוהה לפי המסורת עם הגר, אולי הגר מלשון חגר = שור (תרגום ארמי לשם המקום שור = חגרא)
(שור, עניינו: פר, ראיה (שורו, הביטו וראו), חומה, חוזק.. ועוד..)
כמו שכתבתי איתן מתורגם בסורית = עשן, איתן מקביל לאיתם ואיתם מקביל לשור..

שמות טו כב: ויסע משה את ישראל מים סוף ויצאו אל מדבר שור וילכו שלשת ימים במדבר ולא מצאו מים:
פסוק כג: ויבאו מרתה ולא יכלו לשתת מים ממרה כי מרים הם על כן קרא שמה מרה:

במדבר לג ה: ויסעו בני ישראל מרעמסס ויחנו בסכת:
פסוק ו: ויסעו מסכת ויחנו באתם אשר בקצה המדבר:
פסוק ז: ויסעו מאתם וישב על פי החירת אשר על פני בעל צפון ויחנו לפני מגדל:
פסוק ח: ויסעו מפני החירת ויעברו בתוך הים המדברה וילכו דרך שלשת ימים במדבר אתם ויחנו במרה:

אבן עזרא שמות טו כב : אל מדבר שור. הוא מדבר איתם בעצמו. אולי שתי ערים היו במדבר שנקראו כן.
או יש למדבר שני שמות. והעד שאמר וילכו שלשת ימים במדבר הוא מדבר שור. ע"כ בהודעה נפתח בי"ת במדבר:

נראה שבני הגר (הגריאים) הם בני קטורה..
דברי הימים א ה   י: ובימי שאול עשו מלחמה עם- ההגראים ויפלו בידם וישבו באהליהם על-כל-פני מזרח לגלעד:
פסוק יט ויעשו מלחמה עם- ההגריאים ויטור ונפיש ונודב:
פסוק כ ויעזרו עליהם וינתנו בידם ההגריאים וכל שעמהם כי לאלהים זעקו במלחמה ונעתור להם כי-בטחו בו:

לעש (עשן) יש גם משמעות של קן (ערבית) ומכאן: קינים / קנזי / קדמוני..
העמים הללו די מקבילים: קטורה (הגר / חגר / שור) / מדין / (מדנח-מזרח) / בני קדם / ישמעאלים
בראשית כה ו: ולבני הפילגשים אשר לאברהם נתן אברהם מתנת
                    וישלחם מעל יצחק בנו בעודנו חי קדמה אל ארץ קדם:
בראשית כה יג-יח: ואלה שמות בני ישמעאל בשמתם לתולדתם בכר ישמעאל נבית וקדר ואדבאל ומבשם:
ומשמע ודומה ומשא: חדד ותימא יטור נפיש וקדמה: אלה הם בני ישמעאל
ואלה שמתם בחצריהם ובטירתם שנים עשר נשיאם לאמתם:
ואלה שני חיי ישמעאל מאת שנה ושלשים שנה ושבע שנים ויגוע וימת ויאסף אל עמיו:
וישכנו מחוילה עד שור אשר על פני מצרים באכה אשורה על פני כל אחיו נפל:

 

תגובות