גזם (חגב, ארבה) וגוזמא

קוד: גזם וגוזמא בתנ"ך

סוג: הגדרה

מאת: אביתר כהן

אל:

 נראה לי שמקור המלה גוזמא היא מן המלה גזם (חגב, ארבה)
 להגזים = להרבות, בדיוק כמו שקורה כאשר יש מכת ארבה (גזם)                                
(הארבה נקרא כך מלשון ריבוי / רבבות)
  יואל א ד: "יתר הגזם אכל הארבה ויתר הארבה אכל הילק ויתר הילק אכל החסיל "
  יואל ב כה: "ושלמתי לכם את השנים אשר אכל הארבה הילק והחסיל והגזם                         
חילי הגדול אשר שלחתי בכם "
  עמוס ד ט: "הכיתי אתכם בשדפון ובירקון הרבות גנותיכם וכרמיכם ותאניכם וזיתיכם
                יאכל הגזם ולא שבתם עדי נאם ה' " 

אגב, הגזם נקרא גם גז / גזי (גזי המלך)

וכן גזר (העיר גזר, היא נקראה גם גוב [חגב])

מעניין שהירק גזר נקרא  באנגלית  carrot   = כרת, מקביל לגזר..! 

 

                     

תגובות