קנאה במים

קוד: קנאה במים בתנ"ך

סוג: מניעים1

מאת: דוד אקסלרוד

אל:

בראשית כו19-20: "וַיַּחְפְּרוּ עַבְדֵי יִצְחָק בַּנָּחַל וַיִּמְצְאוּ שָׁם בְּאֵר מַיִם חַיִּים: וַיָּרִיבוּ רֹעֵי גְרָר עִם רֹעֵי יִצְחָק לֵאמֹר לָנוּ הַמָּיִם וַיִּקְרָא שֵׁם הַבְּאֵר עֵשֶׂק כִּי הִתְעַשְּׂקוּ עִמּוֹ"

באר זו, שרבו עליה, צוין שהיא "באר מים חיים", כנראה להבדיל מהבארות שסיתמום פלשתים, שהיו בארות אגירה.

על באר זו, שהיתה באר מים חיים, רבו הפלשתים בטענה מוכרת - אוצרות הטבע שייכים לתושבים המקוריים של המקום - "לנו המים".

על בארות אגירה, שכל ערכם הוא העמל המושקע בחפירתם, לא יכלו לריב בטענה זו, ולכן סתמו אותם.

השורש קנא מופיע בתנ"ך 81 פעמים. כשלושים מהם בהקשר לקנאת בני אדם. כמו:

היש משותף בין קנאת ה' וקנאת בני אדם?

משמעות "קנאת ה'" אפשר להגדיר כמגמה להעניש או לנקום בבריות על הפרת מחויבותם כלפיו. מה משותף לקנאת בני אדם? קנאת בני אדם היא פועל יצא של חימוד:

איך מגיעים מזה לסתימת בארות שאין תירוץ לתבוע אותם? למעשה זה אותו דבר. הגיונו של החומד כך הוא: "היקום" (או מי שזה לא יהיה לפי תפיסתו) חייב לספק לי את אשר אני צריך - זה חומד. "היקום" הפר את מחויבותו וסיפק את זה לאחר. אם אני לא יכול להשיג את המגיע לי, אני אנקום או אעניש את היקום על כך.

כך דרכה של קנאה - מה שיש לאחר היה אמור להיות שלי, ואצלו זה בטעות או על ידי תחבולה מצידו, לכן אך צודק הוא אם אקח ממנו; ואם לא אוכל לקחת לי, אז לפחות לשלול ממנו.

תגובות