מאת: רמי ניר
אל:
נכתב ב: 02:09:16 18.05.2007, כתוספת/תגובה ל: תגובה על: פרשת האישה התקועית
"וַיֵּדַע יוֹאָב בֶּן-צְרֻיָה כִּי-לֵב הַמֶּלֶךְ עַל-אַבְשָׁלוֹם"...(שמואל ב' יד' 1)
כדאי להאמין כי "לֵב הַמֶּלֶךְ"...היה מלא אהבה וגעגועים אל בנו "אַבְשָׁלוֹם"...אשר נקם את נקמת אחותו "תָּמָר"...ולא היה אי-צדק "עַל-אַבְשָׁלוֹם" בנקמה זו...
ולראייה:
"וַתְּכַל דָּוִד הַמֶּלֶךְ לָצֵאת אֶל-אַבְשָׁלוֹם כִּי-נִחַם עַל-אַמְנוֹן כִּי-מֵת"...(שמואל ב' יג' 39)
***
כלומר...יואב ידע את נפש מלכו "לָצֵאת אֶל-אַבְשָׁלוֹם"...וכי דוד לא יגאל את דם אמנון...כי על פשעו ראוי היה אמנון לעונש מוות...וזכותו של אבשלום להמית את אמנון הייתה רק שאלה של זמן...
לכן הסכים דוד כי אמנון ישתתף בחגיגת "הַגּוֹזְזִים" של אבשלום...דוד ידע כי עת נקם תבוא...הוא רק לא ידע מתי...
***
באמצעות האישה החכמה מתקוע...אפשר היה לגרום לדוד להבין כי הגיעה העת למחול לאבשלום...
***
ברור שאבשלום לא היה בן יחיד של דוד...
אולם דוד אהב אותו מאוד...וגם הסכים לרעיון של אחיתופל כי את מקומו של ה"עוצר" יש לתת לאבשלום...למרות שבועתו של דוד לבת-שבע...
***
אכן, יש לתת לאחיתופל את האשראי..."וַעֲצַת אֲחִיתֹפֶל אֲשֶׁר יָעַץ בַּיָּמִים הָהֵם כַּאֲשֶׁר יִשְׁאַל אִישׁ בִּדְבַר הָאֱלֹהִים כֵּן כָּל-עֲצַת אֲחִיתֹפֶל גַּם-לְדָוִד גַּם לְאַבְשָׁלֹם"...
(שמואל ב' טז' 23)