פסוקים על ה"שכינה" (הזמנה לדיון)

קוד: פסוקים על ה"שכינה" (הזמנה לדיון) בתנ"ך

סוג: כלל

מאת: חגי הופר

אל: hagaihof @ gmail.com

פעמים רבות בתנ"ך מוזכר שה' "שוכן" בתוך ישראל, ובייחוד במקדש. מכאן כנראה נגזר מושג ה"שכינה". ומכאן גם "משכן". הנה ההיקרויות של הביטוי "ושכנתי":

שמות כה8: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם"

שמות כט45: "ושכנתי  בתוך בני ישראל והייתי להם לאלהים"

מלכים א ו13: "ושכנתי  בתוך בני ישראל ולא אעזב את עמי ישראל"

ירמיהו ז7: "ושכנתי  אתכם במקום הזה בארץ אשר נתתי לאבותיכם למן עולם ועד עולם"

יחזקאל מג9: "עתה ירחקו את זנותם ופגרי מלכיהם ממני  ושכנתי  בתוכם לעולם"

זכריה ב14: "רני ושמחי בת ציון כי הנני בא  ושכנתי  בתוכך נאם ה'"

זכריה ב15: "ונלוו גוים רבים אל ה' ביום ההוא והיו לי לעם  ושכנתי  בתוכך וידעת כי ה' צבאות שלחני אליך"

זכריה ח3: "כה אמר ה' שבתי אל ציון  ושכנתי  בתוך ירושלם ונקראה ירושלם עיר האמת והר ה' צבאות הר הקדש"

 

ואלה עוד היקרויות של הפועל "שכן":

שמות כד16: "וישכן  כבוד ה' על הר סיני ויכסהו הענן ששת ימים ויקרא אל משה ביום השביעי מתוך הענן"

במדבר ה3: "מזכר עד נקבה תשלחו אל מחוץ למחנה תשלחום ולא יטמאו את מחניהם אשר אני שכן בתוכם"

דברים יב11: "והיה המקום אשר יבחר ה' אלהיכם בו לשכן שמו שם שמה תביאו את כל אשר אנכי מצוה אתכם עולתיכם וזבחיכם מעשרתיכם ותרמת ידכם וכל מבחר נדריכם אשר תדרו לה'" 

במדבר לה34: "ולא תטמא את הארץ אשר אתם ישבים בה אשר אני  שכן  בתוכה כי אני ה'  שכן  בתוך בני ישראל"

 

אף כי יש לציין שבמקומות הרבה, בעיקר בספר דברים, התמונה מרוככת ומדובר על "לשכן שמו" בלבד, למשל:

דברים יב11: "והיה המקום אשר יבחר ה' אלהיכם בו  לשכן  שמו שם שמה תביאו את כל אשר אנכי מצוה אתכם עולתיכם וזבחיכם מעשרתיכם ותרמת ידכם וכל מבחר נדריכם אשר תדרו לה'"

 

בנוסף, אותו רעיון מובע אף במילים אחרות:

תהלים קיד2: "היתה יהודה לקדשו ישראל ממשלותיו"

ירמיהו יד9: "למה תהיה כאיש נדהם כגבור לא יוכל להושיע ואתה בקרבנו ה' ושמך עלינו נקרא אל תנחנו"

חגי ב5: "את הדבר אשר כרתי אתכם בצאתכם ממצרים ורוחי עמדת בתוככם אל תיראו"

 

וישנו גם הביטוי "מתהלך", שנזכר כבר בגן עדן:

בראשית ג8: "וישמעו את קול ה' אלהים  מתהלך  בגן לרוח היום ויתחבא האדם ואשתו מפני ה' אלהים בתוך עץ הגן"

הרמב"ם במורה נבוכים פתר זאת כדיבור מטאפורי, ואולם הביטוי מופיע אף בהקשרים נוספים בפעמים אחרות:

דברים כג15: "כי ה' אלהיך  מתהלך  בקרב מחנך להצילך ולתת איביך לפניך והיה מחניך קדוש ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך"

ויקרא כו12: "והתהלכתי  בתוככם והייתי לכם לאלהים ואתם תהיו לי לעם"

 

ככלל, קשה לי המושג הזה של "שכינה" ושל ירידת אלוהים לארץ המתוארת בפסוקים אלה. למעט הרמב"ם שהזכרתי אני לא יודע מי התייחס לכך ברצינות – ואשמח לקבל הפניות. את הפסוק הראשון כאן נוהגים לפרש: ושכנתי בתוכם – ולא בתוכו, לא בתוך המקדש, כלומר בתוך ליבם, וזה פירוש יפה, אך ראוי לציין שאין זה פשט הכתובים. במקום אחר אנו רואים שהשכינה, או "כבוד ה'", הם משהו מוחשי מאוד, ומלווה בענן שחפף על אוהל מועד, כמתואר בסוף ספר שמות, פרשת פקודי, שמות מ:

לד וַיְכַס הֶעָנָן, אֶת-אֹהֶל מוֹעֵד; וּכְבוֹד יְהוָה, מָלֵא אֶת-הַמִּשְׁכָּן.   לה וְלֹא-יָכֹל מֹשֶׁה, לָבוֹא אֶל-אֹהֶל מוֹעֵד--כִּי-שָׁכַן עָלָיו, הֶעָנָן; וּכְבוֹד יְהוָה, מָלֵא אֶת-הַמִּשְׁכָּן.  לו וּבְהֵעָלוֹת הֶעָנָן מֵעַל הַמִּשְׁכָּן, יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בְּכֹל, מַסְעֵיהֶם.  לז וְאִם-לֹא יֵעָלֶה, הֶעָנָן--וְלֹא יִסְעוּ, עַד-יוֹם הֵעָלֹתוֹ.  לח כִּי עֲנַן יְהוָה עַל-הַמִּשְׁכָּן, יוֹמָם, וְאֵשׁ, תִּהְיֶה לַיְלָה בּוֹ--לְעֵינֵי כָל-בֵּית-יִשְׂרָאֵל, בְּכָל-מַסְעֵיהֶם.

לעומת זאת שלמה אומר:

מלכים א ח27: "כי האמנם ישב אלהים על הארץ הנה  השמים ושמי  השמים לא יכלכלוך אף כי הבית הזה אשר בניתי"

 

כאמור, אשמח להבהרות, הפניות וכיו"ב. בינתיים:

ויקיפדיה:

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%9B%D7%99%D7%A0%D7%94

אספקלריה:

http://www.aspaklaria.info/300_SHIN/%D7%A9%D7%9B%D7%99%D7%A0%D7%94.htm

אונ' בר אילן:

http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/veyakhel/klei.html

 

המקור המעניין ביותר במאמר האחרון הוא של הרמב"ם במורה נבוכים (א, סד), שטוען (ביחס ל"כבוד ה'" אמנם ולא ל"שכינה"):

"כבוד ה' יש שהכוונה בו לאור הנברא אשר הא-ל משרה אותו במקום, על דרך נס, להערצה: "וישכֹּן כבוד ה' על הר סיני" (כד:ז)... אך יש שמתכוונים בו לעצמוּתו יתעלה ואמיתתו...: "הראני נא את כבֹדך" (לג:יח) ובאה התשובה: "כי לא יראני האדם וחי" (לג:כ), מה שמורה שהכבוד הנאמר כאן הוא עצמוּתו... יש שהכוונה בכבוד להערצת כל בני-האדם את הא-ל".

ואולם, עדיין קשה בעיניי מדוע לחלק מונח אחד לשתי משמעויות? ואכן הרמב"ן יוצא כנגדו (ראו במאמר). 

תגובות