תורה משורש הנשמה

מאת: חגי הופר

פסוק המופיע גם בתפילה:
יחזקאל ג12: "ותשאני רוח ואשמע אחרי קול רעש גדול ברוך כבוד ה' ממקומו"
(ואף כי מפרשים 'המקום' – שהוא מקומו של עולם ואין העולם מקומו).
הרב דסלר בספרו "מכתב מאליהו" אומר שכל אדם נשפט ממקומו וכן נקודת הבחירה שלו היא ביחס למקום בו הוא נמצא בחיים ולא דין זה כדין זה.
ור' זושא אומר (בערך) – לא ידונו אותי על שלא הייתי משה אלא על אם לא אהיה זושא.
כלומר, פעל מהמקום שאתה נמצא בו, או בניסוח חסידי – משורש נשמתך הייחודית.
ויותר מזה, על המלך נאמר:
דברים יז18: "והיה כשבתו על כסא ממלכתו וכתב לו את משנה התורה הזאת על ספר מלפני הכהנים הלוים"
וניתן לפרש: מי שהוא מלך, מלך-תורה, כותב לו את התורה ומפרשה פירוש ייחודי לו, שהרי התורה נפרשת לאין-ספור טעמים ומדברת אל כל אחד באופן שונה (שהרי כשם שפרצופיהם שונים כך דעתם שונה).
הזוהר, למשל, נהיה פופולרי כל כך, לטעמי, כי זה בדיוק מה שהוא עושה.

ומנגד, השניה לפטרוס 1:
20 וְזֹאת תֵּדְעוּ רִאשׁוֹנָה אֲשֶׁר כָּל־נְבוּאַת הַמִּקְרָא אֵינֶנָּה כְּפִי פִתְרוֹן אָדָם מִלִּבּוֹ׃ 21 כִּי מֵעוֹלָם לֹא־יָצְאָה נְבוּאָה בִּרְצוֹן הָאָדָם כִּי אַנְשֵׁי אֱלֹהִים הַקְּדוֹשִׁים דִּבְּרוּ כַּאֲשֶׁר נְשָׂאָם רוּחַ הַקֹּדֶשׁ׃
(ואכן, יש מקום גם לאוטוריטה).