ישעיהו ז בעברית מדוברת

קוד: ישעיהו ז בעברית מדוברת בתנ"ך

סוג: תוכן_מפורט

מאת: איתמר כהן

אל:

תגובה ל: ישעיהו ז שנכתבה ב18:26:36  27.06.2005



יען יעץ עליך ארם רעה אפרים ובן רמליהו
ז,א ויהי בימי אחז בן-יותם בן-עזיהו מלך יהודה, עלה רצין מלך-ארם ופקח בן-רמליהו מלך-ישראל על ירושלם, למלחמה, עליה; ולא יכל, להלחם עליה. ז,ב ויגד, לבית דוד לאמר, חיל ארם חנה ונתחבר עם אפרים, לצור יחדיו על ירושלים; וינע לבבו ולבב עמו, כנוע עצי-יער מפני-רוח. {ס}
ז,ג ויאמר יהוה, אל-ישעיהו, צא-נא לקראת אחז, אתה ושאר ישוב בנך: אל-קצה, תעלת הברכה העליונה--אל-שביל, שדה הכובסים. ז,ד ואמרת אליו הזהר שלא לפתוח במלחמה, אבל היה שקט ובטוח, ואל-תירא, ולבבך אל-ירך, משני זנבות האודים (האוד הוא עץ שמהפכים בו גחלים בתנור, ומרוב שימוש נשאר בו רק קצהו, והוא זנב האוד) העשנים האלה, (מעלים עשן ולא שורפים, כך הם יש בכוחם להציק אבל לא להשחית) ושני מלכים אלה -רצין וארם, ובן-רמליהו- רק כועסים, אבל אין בכוחם להזיק. ז,ה יען, כי-יעץ עליך ארם--רעה: אפרים ובן-רמליהו, לאמר. ז,ו נעלה ביהודה ונציק לה עד שתקוץ בחייה, ונבקיע את חומותיה ונעבירה אלינו; ונמליך מלך בתוכה, את בן-טבאל (בן רמליהו). {פ}
ז,ז כה אמר, אדני יהוה: לא תקום, ולא תהיה. ז,ח כי דמשק היא בירת ארם ולא בירת יהודה, ורצין הוא ראש דמשק ולא ראש ירושלים; ובעוד, ששים וחמש שנה, יחדל אפרים, מהיות עם. ז,ט ובירת אפרים היא שמרון, וראש שמרון בן-רמליהו; אם אינכם מאמינים לדברי הנבואה, הרי זה משום שאתם בעצמכם אינכם אנשי אמת. {פ}

שאל לך אות מעם ה' אלהיך
ז,י ויוסף יהוה, דבר אל-אחז לאמר. ז,יא שאל-לך אות, מעם יהוה אלהיך; שאל אות ומופת, מעמקי תהום או ממרומי שמים. ז,יב ויאמר, אחז: לא-אשאל ולא-אנסה, את-יהוה. ז,יג ויאמר, שמעו-נא בית דוד: המעט מכם להרגיז אנשים, כי תטריחו ותרגיזו בחוסר אמונתכם גם את-אלהי. ז,יד לכן יתן אדני הוא, לכם--אות: הנה העלמה (אשת הנביא), הרה וילדת בן, וקראת שמו, עמנו אל. ז,טו והוא יאכל מטוב הארץ (חמאה ודבש), ויגדל עד כדי להבחין בין טוב לרע. ז,טז ובטרם ידע הנער, מאס ברע--ובחר בטוב: יעזבו שומרון ודמשק מאנשיהם, אשר אתה קץ בחייך, מפני שני המלכים האלה. ז,יז אבל גם עליך ועל-עמך ועל-בית אביך, יביא יהוה, ימים רעים אשר לא-באו, למיום סור-אפרים מעל יהודה (מאז נקרעה הממלכה לשנים): את, מלך אשור. {פ}

ביום ההוא כל מקום לשמיר ושית יהיה
ז,יח והיה ביום ההוא, ישרק יהוה לזבוב (כינוי לחיל האויבים), אשר בקצה, יאורי מצרים; ולדבורה (כינוי לחיל האויבים) --אשר, בארץ אשור. ז,יט ובאו ונחו כלם בעמקים שוממים, ובנקיקי הסלעים; ובכל המקומות שגדלים בהם קוצים דוקרנים. ז,כ ביום ההוא יגלח אדני בסכין חד שכור, הכוונה למלך אשור שהגיע מעבר הנהר, ששכר אותו אחז לעזור לו, ומלך זה יעלה על יהודה ויעשה בה שמות, והוא ישחית את שער הראש, ושער הרגלים; וגם את-הזקן, ישמיד. {פ}
ז,כא והיה, ביום ההוא; יחיה אדם מקנה (עגלת בקר, ושתי-צאן), ולא יעבוד את האדמה. ז,כב ובגלל העזובה בארץ יהיה בה מרעה רב, ומחמת ריבוי החלב יאכלו חמאה, כי הנותרים בארץ יאכלו חמאה ודבש, ולא דגן ותירוש. {ס}
ז,כג והיה, ביום ההוא--יהיה כל-מקום אשר היו בו (לפני העזובה) אלף גפנים ששווים היה אלף כסף (גפנים משובחות שכל אחת מחירה שקל כסף): אותו מקום יהיה לשממה, מקום קוצים וחיות רעות. ז,כד והרוצה לבוא שמה יצטרך לשאת קשת וחיצים: כי-קוצים וחיות רעות, תהיה כל-הארץ. ז,כה וגם כל ההרים, שיעדרו במעדר ולא יהיו לשממה, לא יהיו ראוים לנטיעה, אלא למרעה. {פ}


תגובות