ירמיהו ה בעברית מדוברת

קוד: ירמיהו ה בעברית מדוברת בתנ"ך

סוג: תוכן_מפורט

מאת: איתמר כהן

אל:

אם יש עשה משפט מבקש אמונה
ה,א שוטטו בחוצות ירושלם, וראו-נא ודעו, וחפשו ברחובותיה, אם-תמצאו איש, אם-יש עושה משפט מבקש אמת--ואסלח לה. ה,ב ואם חי-יהוה (לשון שבועה) יאמרו; אכן לשקר ישבעו. ה,ג יהוה הן עיניך צופות למצוא בעולם אמונה--הכית אותם ולא פחדו, [כמעט ש]כלית אותם והם סרבו לקחת מוסר (לתקן את מעשיהם); חיזקו פניהם יותר מסלע (התעקשו), סרבו לשוב. ה,ד ואני אמרתי אך דלים הם מהחכמה; [ולכן] נעשו אוילים (סכלים)--כי לא ידעו דרך יהוה, לא ידעו משפט אלהיהם. ה,ה אלכה-לי אל-הגדולים, ואדבר איתם--כי המה ידעו דרך יהוה, משפט אלהיהם; אבל נוכחתי שכולם כאחד שברו על, וקרעו את הרצועות האוחזות אותו (כלומר כולם עברו על מצוות ה'). ה,ו על-כן יכם אריה מיער, זאב ערבות ישדדם (זאב המתגורר בערבה, והוא רעב תמיד)--נמר עומד וממתין (לשעת כושר) להתנפל על-עריהם, כל-היוצא מהנה יטרף: כי רבו פשעיהם, עצמו משובותיהם (התרבו מעשיהם הרעים). ה,ז איך אסלח לך על כל זאת--בניך עזבוני וישבעו בלא אלהים; ואשביע אותם (מכל טוב) וינאפו, ועל בית זונה יתאספו כגדודים. ה,ח כמו סוסים מפוטמים אשר ישכימו לקום, כך הם היו; איש אל-אשת רעהו יצהלו (ישמחו). ה,ט העל-אלה לא אפקוד, נאם-יהוה; ואם בגוי אשר אלה מעשיו, לא תתנקם נפשי. {ס}

עלו בשורותיה ושחתו
ה,י עלו בשרותיה (של הכרם, משל לישראל) והשחיתום, אבל אל תעשו כליון; הסירו את הענפים הגדולים, כי הם אינם נחשבים כעם יהוה. ה,יא כי בגוד בגדו בי, בית ישראל ובית יהודה--נאם-יהוה. ה,יב כחשו ביהוה, ויאמרו אין הוא משגיח עלינו; ולא-תבוא עלינו רעה, וחרב ורעב לא נראה. ה,יג ודברי הנביאים יהיו להבל, ואין בפיהם דבר ה'; [ויקללו את הנביא] כה יעשה ה' להם (לנביאים, כפי נבואתו שניבא עלינו). {ס}

הנני נותן דברי בפיך לאש ואכלתם
ה,יד לכן, כה-אמר יהוה אלהי צבאות, יען דברכם, את-הדבר הזה: הנני נתן דברי בפיך לאש, והעם הזה עצים--ואכלתם. ה,טו הנני מביא עליכם גוי ממרחק בית ישראל, נאם-יהוה: גוי תקיף הוא, גוי מימי קדם הוא--גוי לא תבין את לשונו, ולא תבין מה-ידבר. ה,טז נרתיק חציו כמו קבר פתוח (לבלוע קרבנות חללים, כי בגלל חיציו ימותו רבים); כולם גיבורים. ה,יז ואכל קצירך ולחמך, יאכל את בניך ובנותיך--יאכל צאנך ובקרך, יאכל גפנך ותאנתך; יחריב בחרב את ערי מבצריך, אשר אתה בוטח בהם. ה,יח וגם בימים ההם נאם-יהוה, לא-אעשה אתכם כליון (לא אשמידכם עד לכלה). ה,יט והיה כי תאמרו, מדוע עשה יהוה אלהינו לנו את-כל-אלה; ואמרת אליהם, כשם שעזבתם אותי ותעבדו אלהי נכר בארצכם--כן תעבדו זרים בארץ לא לכם. {פ}

ולעם הזה היה לב סורר ומורה
ה,כ הגידו זאת בבית יעקב; והשמיעוה ביהודה, לאמר. ה,כא שמעו-נא זאת, עם סכל ואין לב: עינים להם ולא יראו, אזנים להם ולא ישמעו. ה,כב האותי לא-תיראו נאם-יהוה, אם מפני לא תפחדו, אשר-שמתי את החול גבול לים, חק-עולם ולא יעבור עליו; ויתגעשו הגלים ולא יוכלו (לעבור את החול), והמו גליו ולא יעברוהו (את החול). ה,כג ולעם הזה היה, לב סורר ומורה: סרו ועזבו את דרך ה'. ה,כד ולא-אמרו בלבבם, נירא נא את-יהוה אלהינו, הנותן גשם יורה ומלקוש (גשם ראשון ואחרון) בעתו; את התקופות הקבועות לקציר ישמור-לנו. ה,כה עונותיכם גרמו לשינוי חוקי הגשם והקציר (הם נמנעו מכם); וחטאותיכם מנעו הטוב מכם. ה,כו כי-נמצאו בעמי רשעים: אשר יביטו וימתינו בדממה עד שילכד אדם במוקשים, כי הציבו מלכודות לצוד בני אדם. ה,כז ככלוב מלא עוף, כן בתיהם מלאים מרמה; על-כן גדלו והעשירו. ה,כח שמנו עשתו (עשתו=שמנו), גם עברו עבירות—ולא דנו דין יתום למען יצליחו (היתומים); ומשפט אביונים לא שפטו. ה,כט העל-אלה לא אעניש נאם-יהוה; אם בגוי אשר אלה מעשיו, לא תתנקם נפשי. {ס}

שמה ושערורה נהיתה בארץ
ה,ל מעשה המעורר תימהון וגועל נפש, נהיה בארץ. ה,לא הנביאים נבאו בשקר, והכהנים ימשלו בכוח עם נביאי השקר, ועמי נוח לו בכך; ומה היא תקוותה של אומה זו לעתיד.