קוד: על "אלפי שנאן" מאת אביגדור שנאן בתנ"ך
סוג: סקירה
מאת: חגי הופר
אל:
אלפי שנאן/ ביקורת מאת חגי הופר
"אלפי שנאן – מבחר מאמרים ותגובות תלמידים" מאת פרופ' אביגדור שנאן (ידיעות, 2014) הוא קובץ של 16 מאמרים שפרסם שנאן לאורך השנים בבמות שונות, עם תוספת של תגובות קצרות מאת דוקטורים שהוא הנחה את הדוקטוראט שלהם (בתוספת יאיר זקוביץ ידידו, ובנו), שקובץ לרגל פרישתו מהוראה באוניברסיטה. את שנאן אני מכיר דרך פירושו למסכת אבות בהוצאת בית אביחי, דרך הספר "לא כך כתוב בתנ"ך" והמשכו (וכן מעריכת "אותו האיש"), ודרך שמיעת הרצאות בעל-פה. מכל אלה התרשמתי לחיוב.
ספר זה הוא בעל אופי יותר למדני והוא ממוקד יותר בתחום עיסוקו של שנאן, יעידו על כך הערות השוליים הרבות. מטבע הדברים, אם כך, הוא מיועד לקהל יותר מצומצם. ואכן, אוהבי המדרשים ימצאו בספרו שלל רב. שנאן בדרך כלל, כך התרשמתי, אוסף מדרשים שונים ומגוונים סביב נושא אחד ודן בהם תוך כדי השוואה ביניהם. כך מתקבל ערך מוסף, החסר לקורא את המדרשים כשלעצמם. במאמרים אחרים קיימות סגולות אחרות. אסקור את מאמריו בקצרה:
החלק הראשון עוסק ב"הסיפור המקראי בראי ספרות האגדה":
המאמר הראשון עוסק בפרטי לבוש המוזכרים בסיפור יוסף, למן כותונת הפסים, דרך בגדי השבי והמאסר ועד בגדי המלוכה. ההתפתחות במצבו מסומלת דרך הבגדים.
המאמר השני עוסק בסיפור משה והריגת המצרי. למשל, מדרש אחד, ששנאן פותח איתו, מציין כי ה' ציין זאת כחטא בפני משה.
המאמר השלישי נקרא "מדרשת הפסוק אל האגדה החופשית" והוא עוסק בנושא עקרוני של התפתחות המדרש לאגדה שכבר אינה תלויה בפסוקים.
המאמר הרביעי עוסק בחטא נדב ואביהוא, שהקריבו אש זרה במשכן והומתו באש ה'. שנאן מונה 12 חטאים שונים הנזכרים במדרש בהקשר זה ועורך בהם סדר.
המאמר החמישי עוסק בחטא המקושש והוא מראה כיצד המדרש קשר אותו לחטא המקלל את ה', מצד אחד, וכן לעניין פסח שני ובנות צלפחד, אשר בכל המקרים האלה משה שאל את ה' באופן מיוחד מה הדין.
החלק השני עוסק ב"מעשי חכמים":
המאמר הראשון עוסק במדרש על מוצאו של יונה הנביא, אם מאשר או מזבולון (לפי הפשט, שזה תחום גת חפר), או שניהם, מאב ומאם, לפי יישוב הדברים. בין לבין למדים אנו מכאן יחסי מורה-תלמיד - שהרי המורה סותר כאן את דברי תלמידו - ויישוב בעיות במדרש.
המאמר השני עוסק בסיפורי חורבן ומתמקד בגורלן הרע של נשים עשירות בתקופה זו. שנאן אומר באופן כללי, כי סיפורים אלה לא באים לשקף אמת היסטורית, אלא לספק מצע מוסרי, ללמידה לבאות.
המאמר השלישי עוסק במדרש המציג 6 דרכים שהביאו עושר לרבי עקיבא בסוף ימיו, כשירושת כלבא שבוע היא רק הראשונה שבהן. אחרות מערבות את הים או מטרוניתה, בעיקר.
המאמר הרביעי עוסק במדרש מיוחד שלא הכרתי על רבי מאיר המתאכסן באכסניה של חבר-של-ליסטים וניצל משוד בזכות אמירה שנונה ולא מובנת בתחילה – שיש לו אח בשם "כי טוב" שהוא מחכה לו. האח הזה, מתברר לבסוף, הוא אור הבוקר.
המאמר החמישי עוסק בחסיד נותן-צדקה שהלך עם שק מלא אתרוגים למדינה אחרת ושם המלך, שנצרך לאתרוגים לרפואתו, נתן לו תחתיו שק של דינרים. "פועל ידיו ישלם לו".
החלק השלישי עוסק ב"סוגיות ספרותיות בספרות האגדה":
המאמר הראשון עוסק בפתיחתא המדרשית, פסוק הפותח את המדרש. הוא דן בפתיחתא אחת מקהלת – "לכל מקרה אחד" – המופיעה ב-12 מדרשים ומשווה ביניהם.
המאמר השני עוסק במעבר מהיגוד בעל-פה למסירה בכתב. שנאן מעיר הערה מעניינת על התרגום, שהוא לא תמיד מדויק. כך "ארור אתה מן האדמה" בפרשת קין מתורגם ל-"ארור יהיה קין", כדי לא לפגוע בקהל.
המאמר השלישי עוסק במדרש ארוך, הגורס, בין היתר, כי האור נברא לפני השמים והארץ, וזה לפי פסוק אחד בתהילים – "נוטה אור כשלמה וגו'". הוא גם מבחין בין מדרש מעמת למדרש מדמה, למשל בין ה' למלך בשר ודם.
החלק הרביעי עוסק ב"ספרות בית הכנסת: תרגום ותפילה":
המאמר הראשון דן בתרגומים השונים לסיפור בראשית. גם כאן שנאן מוצא השפעה מתהילים, כך שנאמר, למשל, כי אילנות סרק נבראו ביום השלישי. ו"בראשית" עצמו מתורגם ל-בחכמה.
המאמר השני גם הוא דן בתרגומים, והפעם בתכנים ובמסרים שמוטבעים בהם. שנאן מתמקד בתורת הגמול, הכולל את הגמול לעתיד לבוא, ובזכות האבות, שבאה ללא סיוגה, המצוי במדרש, וזאת כנראה ממוגבלות צורת התרגום בהעברת רעיונות מורכבים ובפנייתו לקהל עממי.
המאמר השלישי דן בסיפור הבריאה המשתקף בברכת החתנים (שבע ברכות). אבל הוא מתמקד יותר בנאמר – "שהכול ברא לכבודו" והשתקפותו במדרש.
לסיכום, זהו אוסף של מאמרים מובחרים מתוך היצעו של ראשון המדברים בתחום זה בישראל וככזה שווה לקרוא אותו. אך יש לקחת בחשבון את סגנונו האקדמי.