שבעת ימי הבריאה - יום שבת, חלק אחרון (פרק 6)

קוד: שבעת ימי הבריאה - יום שבת, חלק אחרון (פרק 6) בתנ"ך

סוג: מאמר

מאת: שבעת ימי הבריאה- יום שבת, חלק אחרון (פרק 6)

אל: ashabot @ walla.com

שבעת ימי הבריאה- יום שבת, חלק אחרון

(פרק 6)

 

קישור לפרק 5:

     

חשתי בשלב זה מבוכה מלבד האכזבה שאפפה אותי לפני כן. לא הצלחתי להביא רעיון אנושי, במילים אנושיות, ליעדו. ועדיין לא הרמתי ידיים. ביקשתי להשתמש בשיטה המוכיחה תדירות את עצמה: לפשט את הדברים, וזהו טריק של ממש: לגשת אל הליבה בדרך המופשטת ביותר. וכך פחות או יותר ניסחתי את המופשטת שלי:

"שוב, שנינו יודעים כי יש בורא ליקום, שנינו היגענו למסקנה הזאת- כל אחד בדרכו ובמסלול החיים שלו; אין לנו מחלוקת על זו. את אומרת שיש רק להתבונן בטבע ולראות את יוצרו ואני יכול רק להסכים איתך. את מצביעה על הסדר המופתי השורר בטבע ואני מנסה לחזק דווקא את גישתך זו ולהעלותה על נס: קיים ללא ספק סדר בטבע, במציאות הדברים ובהתהוותם. וגם אנחנו חושבים באופן מסודר, קודם סקרנו ובחננו את הטבע ולאחר מכן היסקנו את עובדת קיום בורא הטבע; וכן זהו סדר החשיבה הנכון, לא יתכן שהבורא, חלילה וחס, אינו מודע לסדר הזה; לא יתכן שיפעל בניגוד לסדר הזה. לא יתכן שהבורא יכריז בפתיח התורה על קיומו לפני שהציג לאדם את רשימת המציאות שברא עבורו. לא יתכן שייצפה מהאדם להאמין בקיומו לפני שתפס במוחו את מציאות הדברים וקלט אותם. אין ספק שהבורא מצפה מאיתנו שנתבונן היטב בטבע, שנבחן את מרחב המציאות ומתוך הבחינה הזו נסיק את עובדת קיומו; ואילו יכלנו כאבותינו (אברהם, יצחק, יעקב...) לעמוד בגפנו על מציאות הדברים לא היינו זקוקים לתורה; הבורא הכין איפוא עבורינו את התורה כנספח למוחינו, לסדר באמצעותה את מחשבותינו ולהתבונן נכונה במציאות הדברים שבמרחב". לקחתי לי אוויר לריאות והמשכתי:   

"אני מנסה להגיד שאין בתורה נתונים חדשים, המציאות שרועה לפנינו וכל הנתונים נמצאים בהישג ידינו אולם איננו מעבדים נכונה את הנתונים האלה, אין אנו מנהלים אותם נכונה, ובסך הכל התורה באה להקנות לנו את ערך הסדר שכה חסר לנו בשביל לעבד נכונה את המידע שבידינו, בשביל שנסדר נכונה את ים הנתונים שחולשים עליהם, בשביל שנתפוס נכונה את המציאות. וכן הוא עשה בורא המציאות ומסדר המציאות, הוא הציג לאדם בפתח התורה מפה מסודרת של הטבע, של הכוחות הפועלים בטבע והדינמיקה השולטת בהם. הוא פנה אל התודעה האנושית השולטת במוח ובנתונים שבו, וניסח את הפנייה וכאילו המילים יוצאות מפיה: איך היתה תודעה מקורית קולטת את הנתונים השרועים לפניה במרחב; באיזה סדר היתה קולטת אותם ומעבדת אותם. הוא תיאר בגוף שלישי את התודעה המקורית הזאת וקרא לה "אלהים", וגם את הדינמיקה השולטת בכוחות הטבע תיאר בגוף שלישי וקרא לה "יהוה", ולמעשה גם כאשר ציין "אני יהוה" כיוון "בסוגריים" לגוף שלישי– כפי שהאדם קולט בתודעתו את תהודת הדינמיקה של הטבע. על דרך המשל: "אני הטכנולוגיה אשר הוצאתיך מעידן האבן" / "אני המוסר אשר תלשתיך מבאר שחת"... כשאדם פותח את התורה רואה לפניו מופע של הטבע כפי שהתודעה האנושית קולטת את המופע במקור, וברצף ספרותי זה בנויה התורה עד המילה האחרונה". חששתי כאן לסדק בשרשרת המחשבה של בנות שיחי, וביקשתי לחזור אל חלק מהחוליות ולתחזק אותן:   

"הרשו נא לי להדגיש שוב את מהות התורה שאבותינו (אברהם, יצחק, מתושלח...) לא הזדקקו לה. התורה לא באה להקנות לנו נתונים חדשים אלא להקנות לנו כלי עזר שנסדר את הנתונים שבידינו, והנתונים שאני מדבר עליהם הם כל אוצר המידע שבידי האדם, אלה הם למעשה נתוני המציאות, וההנחה הלוגית היא כי ככל ונסדר את הנתונים שבידינו כך נגביר את שליטתינו במרחב המציאות, נשקיף על הפנורמה המלאה ונשלוט ביד רמה בתמונת המציאות. הנתונים שבידינו איפוא מלאים הם אך מבולבלים והתורה אמורה להביא את הנתונים שבידינו ממצב של אי-סדר למצב של סדר, וכנגזרת מזו נגיע גם לנתון הסבוך בתוכם והמורה על קיום אלהים. במילים אחרות, הבורא יצר קשר עם האדם באמצעות התורה במטרה שיקלוט באופן מסודר את ערכי המציאות, ברם את שאלת קיומו השאיר לאדם שיגיע אליה בכוחות עצמו כאשר יעמוד באופן מושלם על התמונה המקורית של המציאות, ואילו רצה בפתח התורה להציג את עובדת קיומו היה פותח בגוף ראשון: בראשית אני אלהים בראתי את השמים..."  

 

המשך לפרק 7

 

תגובות