המשכיל בעת ההיא יידום

קוד: ביאור:עמוס ה13 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

עמוס ה13: "לָכֵן, הַמַּשְׂכִּיל בָּעֵת הַהִיא יִדֹּם, כִּי עֵת רָעָה הִיא"

מדוע המשכיל יידום? אולי בגלל מה שנאמר בפסוקים הקודמים, פסוקים 10-12: "שָׂנְאוּ בַּשַּׁעַר מוֹכִיחַ, וְדֹבֵר תָּמִים יְתָעֵבוּ... כִּי יָדַעְתִּי רַבִּים פִּשְׁעֵיכֶם וַעֲצֻמִים חַטֹּאתֵיכֶם, צֹרְרֵי צַדִּיק לֹקְחֵי כֹפֶר וְאֶבְיוֹנִים בַשַּׁעַר הִטּוּ"

1. לכן, בגלל הפשעים הרבים והעצומים שנזכרו בפסוק הקודם, "המשכיל - מי שהוא חכם ידום בבא הרעה ולא יהרהר אחר מידת הדין, שהרי כל אלה עשו. כי עת רעה היא - עת המזומנת לקבל רעתם" (רש"י, וכן מצודות). המשכיל מקבל את הדין בהכנעה כי הוא יודע שהכל בצדק. ראו עבודת ה' בדממה.

2. לכן, בגלל שבני ישראל צוררים את הצדיקים ומאיימים על חייהם, "משכילי עם, היודעים רשעתכם, והיה דרכם להוכיח, ועתה ידומו וישימו יד לפה, באשר עת רעה היא, ושונאים את המוכיח והורגים אותו, ועל-כן אין מוכיח ומישר את העם, ואין תקוה כלל שישובו מעונותיהם, כמ"ש שנאו בשער מוכיח, ולכן נפלה על אדמתה אין מקימה, כי אי אפשר שיקומו, רק ע"י שישובו מעונותיהם" (מלבי"ם). המשכיל נאלץ לשתוק, כי בני ישראל מאיימים על חייו. פעם הם עזבו את התורה כי היו בעד חופש, אבל אז לפחות היה חופש גם למשכילים שניסו להוכיח אותם ולהחזיר אותם למוטב; אבל עכשיו הם כבר לא בעד חופש - הם סותמים את הפה למי שמנסה להעיר להם, וזה הפשע הגדול ביותר.

מקורות ופירושים נוספים

לגבי הביטוי עת רעה, ראו: עת רצון.

תגובות