נגד אחדות עם בני עוולה

קוד: ביאור:הושע י9 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

אחדות היא לא תמיד דבר טוב. הנביא הושע הוכיח את בני ישראל על כך, שמרוב שהם מאוחדים, הם לא נלחמים בבני עוולה:
הושע י9: "מִימֵי הַגִּבְעָה חָטָאתָ יִשְׂרָאֵל; שָׁם עָמָדוּ, לֹא תַשִּׂיגֵם בַּגִּבְעָה מִלְחָמָה עַל בְּנֵי עַלְוָה"

מימי הגבעה = יותר מאשר בימי הגבעה (אבן עזרא);

מימי הגבעה חטאת ישראל = חטאי ישראל היום גדולים יותר מאשר בימי גבעת בנימין, שאנשיה אנסו ורצחו את פילגש האיש הלוי (שופטים יט);

בני עלוה = בני עוולה, בחילוף אותיות (כמו כבש-כשב, שמלה-שלמה).

שם עמדו = שם (במקום כלשהו שהנביא מצביע עליו) עומדים אנשים שעושים זוועות דומות לאלו שנעשו בגבעת בנימין, כמו שאמר בפרק הקודם (הושע ט9): "הֶעְמִיקוּ שִׁחֵתוּ כִּימֵי הַגִּבְעָה, יִזְכּוֹר עונם יִפְקוֹד חַטֹּאותָם", ובכל זאת -

לא תשיגם בגבעה מלחמה על בני עלוה = בכל זאת בני ישראל בימינו אינם יוצאים להילחם בהם, בניגוד למה שעשו בני ישראל בעבר. בימי הגבעה, בני ישראל עלו לגבעה להילחם עם בני העוולה (שופטים כ), אבל בימינו, מתלונן הושע, בני ישראל לא יעלו ויילחמו עם בני עוולה; מרוב שרוצים לשמור על האחדות והשלום בעם ישראל, מתעלמים ממעשי זוועה ועוול שעושים אנשים אחרים בעם ישראל.

הפסוק הבא ממשיך את הרעיון.

ראו גם: אחדות לעומת שלום בהושע ד.


פירושים נוספים

מימי הגבעה חטאת ישראל

1. פירשנו את האות מ בראש הפסוק כאות המציינת יתרון, יותר מימי הגבעה (ראו אות היחס מ - משמעויות שונות). וכן פירש אבן עזרא.

2. אך אפשר גם לפרש את האות מ כמציינת תחילת זמן, ולפי זה: מימי הגבעה חטאת ישראל = מאז ימי הגבעה עברו הרבה שנים, והאומה הישראלית התקלקלה ונעשתה חוטאת יותר.

3. ורוב המפרשים פירשו: מאז ימי הגבעה האומה הישראלית חוטאת באותם חטאים, שם עמדו = באותן דרכים מקולקלות.

  • אולם, במאות השנים שעברו מימי הגבעה ועד ימי הושע היו לעם ישראל גם תקופות טובות, כמו בימי דוד ושלמה.

ימי הגבעה

1. פירשנו, כמו רוב המפרשים, שהגבעה היא גבעת בנימין, ו ימי הגבעה הם ימי הזוועה שנעשתה בפילגש האיש הלוי;

2. אך יש שפירשו שהגבעה היא גבעת שאול, ו ימי הגבעה הם הימים שבהם ביקשו בני ישראל לראשונה למנות מלך, בניגוד לרצון ה' (ראו שמואל א ח), והחטא הזה קיים בידיהם עד היום, כמו שהנביא כבר הוכיח אותם (הושע ח4): "הֵם הִמְלִיכוּ וְלֹא מִמֶּנִּי הֵשִׂירוּ וְלֹא יָדָעְתִּי..." (כך תרגם יונתן בן עוזיאל).

  • אמנם, "לפי המסופר בספר שמואל, התקבצו זקני ישראל אל שמואל הרמתה, ולא אל גבעת שאול; והנביא משח את שאול לנגיד בארץ צוף, הרחק מביתו בגבעה; ובמצפה נבחר שאול לפני ה' למלך על ישראל, ובגלגל חידשו שמואל והעם את המלוכה והמליכו את שאול לפני ה' - בכל המקומות האלה ולא בגבעת שאול" (אברהם אהוביה, "ככל הכתוב", עמ' 186).
    • אולם אפשר לפרש שהתוכחה מתייחסת למעשה של אנשי יבש גלעד אחרי שנחש מלך בני עמון עלה עליהם, שמואל א יא4: "וַיָּבֹאוּ הַמַּלְאָכִים גִּבְעַת שָׁאוּל, וַיְדַבְּרוּ הַדְּבָרִים בְּאָזְנֵי הָעָם; וַיִּשְׂאוּ כָל הָעָם אֶת קוֹלָם וַיִּבְכּוּ" - במקום להתעורר לתשובה ולקרוא אל ה', הם באו לגבעת שאול וביקשו משאול שיציל אותם. גם שמואל הנביא הוכיח אותם על כך בנאום הפרידה שלו, שמואל א יב12: "וַתִּרְאוּ כִּי נָחָשׁ מֶלֶךְ בְּנֵי עַמּוֹן בָּא עֲלֵיכֶם, וַתֹּאמְרוּ לִי 'לֹא כִּי מֶלֶךְ יִמְלֹךְ עָלֵינוּ', וה' אֱלֹהֵיכֶם מַלְכְּכֶם!" (פירוט).

לא תשיגם בגבעה מלחמה על בני עלוה

1. פירשנו שהפסוק מתאר את המצב בימיו של הנביא, כאשר בני העוולה אינם חוששים שתשיג אותם מלחמה, כי בני ישראל האחרים אדישים ומתעלמים מפשעיהם;

2. אך יש שפירשו שהפסוק מתאר את המצב בימי הגבעה, כאשר בני ישראל נכשלו בשני הימים הראשונים של המלחמה, משום שהיו בידם עבירות של עבודה זרה (רש"י).

  • אולם, לפי זה היה ראוי לכתוב הפוך "לא ישיגו בגבעה מלחמה...".
3. ויש שפירשו שהפסוק מתאר את מחשבותיהם של בני ישראל, שאינם חוששים שתשיג אותם מלחמה, כי הם בוטחים ברוב גיבוריהם (ראו פסוק 13).
  • אולם, לפי זה הפסוק אינו מסביר מהו החטא של בני ישראל, שבו הם דומים/גרועים יותר מאנשי הגבעה.

תגובות