קוד: ביאור:חבקוק א7 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
חבקוק א7: "אָיֹם וְנוֹרָא הוּא, מִמֶּנּוּ מִשְׁפָּטוֹ וּשְׂאֵתוֹ יֵצֵא
"
העם הכשדי מטיל
אימה ויראה כה גדולים, כי אינו כפוף לשום משפט (חוק) המקובל בין העמים;
המשפט שהוא נוהג לפיו מגיע רק
ממנו, וגם ה
שאת (הכבוד) שלו
יוצא רק ממנו - לא אכפת לו מה חושבים עמים אחרים.
הקטע מתאר את העם הכשדי, הכובש באכזריות את כל עמי האיזור (ראו
מבנה חבקוק א). הפסוק מסביר מדוע העם הכשדי גרוע יותר מכל אויב אחר שהיה באיזור.
משפט הוא
חוק בין אדם לחברו. יש חוקים כאלה גם בין עמים: אחד החוקים האלה הוא, שלא לפתוח במלחמה עם עם אחר בלי סיבה.
שופטים יא27: "וְאָנֹכִי לֹא חָטָאתִי לָךְ, וְאַתָּה עֹשֶׂה אִתִּי רָעָה לְהִלָּחֶם בִּי;
יִשְׁפֹּט ה' הַשֹּׁפֵט הַיּוֹם בֵּין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבֵין בְּנֵי עַמּוֹן
" (פירוט). וגם כשפותחים במלחמה, לתת לעם השני אפשרות להשלים תמורת תשלום מס. אבל העם הכשדי מתעלם מכל החוקים האלה. הוא קובע לעצמו חוקים חדשים; החוקים שלו מגיעים רק ממנו - מעצמו, ונקבעים רק לפי מה שנוח ומתאים לו. לכן הוא כל-כך נורא. "נגד מה שאמר
שנורא הוא, אומר
שממנו משפטו יצא, רוצה לומר, שהוא אינו נוהג לפי חקת המשפט הקבועים, שיש משפטים קבועים בין העמים והמלכים, שאין למלך או לעם להתגר מלחמה על עם אשר לא חטא כנגדו, וכל-שכן אם הוא נכנע תחתיו, והם נימוסים קבועים לכל העמים. אבל הוא לא יביט על משפטי המדינות וחקיהם, רק יקבע לו משפטים כפי רצונו, להסיר גבולות עמים ולהרעיש ארצות; ועל-כן מתיראים מפניו
"
(מלבי"ם).
שאת - מלשון התנשאות, כבוד. לרוב העמים חשוב להיות מכובדים בעיני עמים אחרים, ולכן הם מקיימים הבטחות והסכמים. אבל לעם הכשדי לא אכפת מה עמים אחרים חושבים עליו; הוא כל-כך חזק שאין לו כל צורך בכבוד של עמים אחרים - הכבוד שלו מגיע רק ממנו:
ממנו... שאתו יצא. ודומה לזה: "ונגד מה שאמר
שאיום הוא מצד עצמו, אמר כי
ממנו שאתו יצא; כי יש עם המתגבר על-ידי עזרת עמים ומלכים אחרים אשר כרתו עמו ברית, והוא אינו איום כל-כך, אחר שכוחו תלוי בכוח העמים העוזרים אותו; אבל הוא -
שאתו יצא ממנו בעצמו, ואינו צריך לעזר עם אחר
"
(מלבי"ם).
המילה שאת נזכרת בפסוקים נוספים במשמעויות שונות, למשל:
הֲלוֹא אִם תֵּיטִיב שְׂאֵת, וְאִם לֹא תֵיטִיב לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ וְאַתָּה תִּמְשָׁל בּוֹ" (פירוט)
רְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה כֹּחִי וְרֵאשִׁית אוֹנִי, יֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עָז"
שְׂאֵת פְּנֵי רָשָׁע לֹא טוֹב לְהַטּוֹת צַדִּיק בַּמִּשְׁפָּט" (פירוט)