חבקוק הנביא וחוני המעגל

קוד: ביאור:חבקוק ב1 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

חבקוק ב1: "עַל מִשְׁמַרְתִּי אֶעֱמֹדָה וְאֶתְיַצְּבָה עַל מָצוֹר וַאֲצַפֶּה לִרְאוֹת מַה יְדַבֶּר בִּי וּמָה אָשִׁיב עַל תּוֹכַחְתִּי"

כולם מכירים את הסיפור על חוני המעגל, תנא מתקופת החשמונאים, שצייר עיגול באדמה ואמר לה' שלא יצא ממנו עד שיביא גשמים.   מתברר שזו לא המצאה של חוני - הוא למד את העניין מחבקוק הנביא.

הדרישה של חבקוק

חבקוק התווכח עם ה' על כך שהוא מאפשר לבבלים להצליח ולכבוש ארצות לא להם, חבקוק א6: "כִּי הִנְנִי מֵקִים אֶת הַכַּשְׂדִּים, הַגּוֹי הַמַּר וְהַנִּמְהָר, הַהוֹלֵךְ לְמֶרְחֲבֵי אֶרֶץ, לָרֶשֶׁת מִשְׁכָּנוֹת לֹּא לוֹ". הוא שאל את ה' למה הוא מאפשר לרשעים להצליח, חבקוק א13: "לָמָּה תַבִּיט בּוֹגְדִים תַּחֲרִישׁ בְּבַלַּע רָשָׁע צַדִּיק מִמֶּנּוּ?!" והאם הם ימשיכו לנצח להרוג עמים אחרים, חבקוק א17: "הַעַל כֵּן יָרִיק חֶרְמוֹ וְתָמִיד לַהֲרֹג גּוֹיִם לֹא יַחְמוֹל?!".   ה' לא ענה לו מייד, אבל חבקוק התעקש והמשיך לעמוד לפני ה', כפי שהוא אומר בפסוק שלנו:

"עמדתי על משמרתי ונצבתי על המצור, רוצה לומר, כמו השומר בזמן משמרתו אינו זז ממקומו, וכמו הצרים על עיר מבצר לכבשה אינם זזים ממנה, כן לא זזתי אני לפסוק מן התלונה" (מצודות);

ויותר מזה, "עג עוגה חבקוק ועמד בתוכה, ואמר 'לא אזוז מכאן עד שאשמע מה ידבר בי על שאלתי זאת למה הוא מביט ורואה בהצלחתו של רשע ומה אשיב אל הבאים להתווכח לפני'" (רש"י).

וה' אכן ענה לו, חבקוק ב2-3: "וַיַּעֲנֵנִי ה' וַיֹּאמֶר: כְּתוֹב חָזוֹן וּבָאֵר עַל הַלֻּחוֹת, לְמַעַן יָרוּץ קוֹרֵא בוֹ.   כִּי עוֹד חָזוֹן לַמּוֹעֵד, וְיָפֵחַ לַקֵּץ וְלֹא יְכַזֵּב; אִם יִתְמַהְמָהּ חַכֵּה לוֹ, כִּי בֹא יָבֹא לֹא יְאַחֵר": הקץ של הבבלים יגיע. ה' לא אמר לו מתי - אבל אנחנו יודעים שהקץ של מלכות בבל הגיע כעבור שבעים שנה (ואולי זה נרמז בגימטריה של המילים לא יכזב).

חוני המעגל

כמה דורות לאחר מכן, חוני המעגל למד מחבקוק הנביא ועשה דבר דומה:   "פעם אחת יצא רוב אדר ולא ירדו גשמים. שלחו לחוני המעגל: "התפלל וירדו גשמים". התפלל ולא ירדו גשמים. עג עוגה (מעגל) ועמד בתוכה כדרך שעשה חבקוק הנביא, שנאמר "על משמרתי אעמדה ואתיצבה על מצור וגו'".   אמר לפניו: "רבונו של עולם, בניך שמו פניהם עלי שאני כבן בית לפניך. נשבע אני בשמך הגדול שאיני זז מכאן עד שתרחם על בניך". התחילו גשמים מנטפין..." (בבלי תענית כג.).

לכאורה הבקשה של חוני שונה לחלוטין מהבקשה של חבקוק: חבקוק ביקש להבין מדוע הרשעים מצליחים, וחוני ביקש שיירדו גשמים.   אבל בעומק, לשניהם יש אותה מטרה: לחבר בין בני-ישראל לבין ה'. חבקוק רצה לדעת מה לענות לאנשים השואלים אותו שאלות - "ומה אשיב אני על הויכוח שלי אם מי יבוא ויתווכח עמדי לשאול שאלתו?" (מצודות); וגם חוני המעגל רצה לענות לבני-ישראל הרואים בו בן-בית לפני ה' - "רבונו של עולם, בניך שמו פניהם עלי שאני כבן בית לפניך!".   על מטרה כזאת שווה להתעקש.

שבעים שנה / ע"פ גליה

ישנו עוד קשר מעניין בין חבקוק לבין חוני. כאמור למעלה, התשובה לתלונתו של חבקוק הגיעה לאחר שבעים שנה.   על חוני המעגל מסופר, שכל ימיו היה מצטער על הפסוק ב תהלים קכו1: "בְּשׁוּב ה' אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים". אמר: "מי איכא דניים שבעין שנין בחלמא?!"  האם אפשר לראות את שבעים השנים הקשות של גלות בבל כמו חלום?!   "יום אחד הלך בדרך וראה איש נוטע חרוב. שאל אותו: תוך כמה שנים הוא ייתן פירות? אמר לו: שבעים שנה. אמר לו: וכי אתה בטוח שתחיה שבעים שנה?! אמר לו: כמו שאני מצאתי את העולם מלא בחרובים שנטעו אבותיי, כך אני נוטע לבניי.  ישב חוני לאכול לחם, באה לו שינה וישן שבעים שנה. כשקם, ראה איש מלקט חרובים. אמר לו: אתה זה ששתל את החרוב? אמר לו: אני בן-בנו" (בבלי תענית כג. בתרגום לעברית).

לפי התלמוד הירושלמי (תענית פ"ג ה"ט) מאורע זה אירע לחוני המעגל הקדום, אבי אביו של חוני המעגל, שהתפלל על הגשמים, ושבעים השנים בהם הוא נם היו שבעים שנות הגלות, הוא נרדם חבוי במערה - אליה נכנס להתגונן מגשמים - סמוך לחורבן הבית הראשון, והקיץ לאחר בנין הבית השני.

לאור ההקבלה בין חוני לחבקוק, אפשר לשער שזה קרה גם לחבקוק הנביא - הוא ישן שבעים שנה והתעורר כדי לראות את מפלת הבבלים.  ואולי, כשראה את שיבת ציון, הבין את התשובה לשאלתו: חורבן ממלכת יהודה דומה לנטיעת עץ חרוב, הנותן פירות לאחר שבעים שנה. הבבלים החריבו גויים מושחתים ומסואבים, ביניהם גם ממלכת יהודה שהשחיתה את דרכה. השרידים שחזרו לארץ ישראל היו צדיקים וישרים והתחילו את בניין ממלכת ישראל מחדש.

תגובות