אמצה לי יושבי ירושלים

קוד: ביאור:זכריה יב5 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

אחד השלבים במלחמת סוף העולם הראשונה יהיה:

זכריה יב5: "וְאָמְרוּ אַלֻּפֵי יְהוּדָה בְּלִבָּם 'אַמְצָה לִי יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם בה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵיהֶם'".

1. הפירוש המקובל הוא: אמצה הוא מלשון אומץ-לב וחיזוק, כלומר: "יושבי ירושלים מחזקים אותנו בתפילתם לה' צבאו-ת א-להיהם" (רד"ק).

2. ואייל נווה פירש: אמצה מלשון אימוץ, כלומר: "אנחנו רוצים לאמץ, להתקרב אל יושבי ירושלים ואל ה' צבאו-ת שמגן עליהם!"; אלופי יהודה מתחרטים על כך שנלחמו נגד ירושלים, ורוצים להתחבר אל יושבי ירושלים הנצורים.