כילי = נוכל או קמצן

קוד: ביאור:ישעיהו לב7 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

בלשון ימינו, כילי הוא קמצן. אבל בלשון המקרא, כנראה, המשמעות שונה. המילה כילי נזכרת רק במקום אחד:

ישעיהו לב7: "לֹא יִקָּרֵא עוֹד לְנָבָל 'נָדִיב', וּלְכִילַי לֹא יֵאָמֵר 'שׁוֹעַ'... כִּי... וְכֵלַי - כֵּלָיו רָעִים, הוּא זִמּוֹת יָעָץ, לְחַבֵּל ענוִים [עֲנִיִּים] בְּאִמְרֵי שֶׁקֶר וּבְדַבֵּר אֶבְיוֹן מִשְׁפָּט".

1. בתחילת הקטע, נראה ש"כילי" הוא ההפך מ"נדיב"; מכאן בא הפירוש כילי = קמצן. יש שדרשו את המילה: כי לי = "כי הכל שייך לי" (אבן עזרא על פסוק 5).

2. אולם, פסוק 7 מגדיר בצורה ברורה מיהו כילי, וההגדרה אינה קשורה כלל לקמצנות:

מכאן נראה שההגדרה המתאימה יותר היא נוכל, ואכן יש שפירשו שהמילה כילי היא צורה מקוצרת של נוכל (רש"י על פסוק 5, מצודות, מלבי"ם, דעת מקרא).

3. ויש שפירשו שמקור המילה הוא כליה: "החושב עצות רעות וכליותיו יועצים רע" (מלבי"ם על פסוק 5).

איך זה מסתדר עם פסוק 5, שבו כילי נזכר כניגוד של שוע ושל נדיב? אולי משום שגם מילים אלה, בלשון המקרא, אין משמעותן כמו בלשון ימינו; ראו נדיב = אדם נעלה ונכבד.

מקורות ופירושים נוספים

"ובדבר אביון משפט - לחבל אביון במשפטו. משפט זה, לשון תחלת דברים במשפט, כשמדבר האביון טענותיו - זה יועץ מזימות להכשילו בנכליו" (רש"י).

" הכילי - אין רע כל כך כמו הנבל, וטוב ממנו בשני ענינים:
  • א) שרעתו אינה גלויה כל-כך,
  • ב) שאינו חוטא [אלא] רק במצות שבין אדם לחברו, לא באמונות ובמצות שבין אדם למקום.
מכל מקום, אינו ראוי שיקרא נדיב:
  • א) כי כליו ונכלותיו ומחשבותיו רעים.
  • ב) כי הוא זמות יעץ, שיעץ עצות בסתר לחבל עניים באמרי שקר, והוא בצד זה גרוע מן הנבל שכלבו כן פיו, אבל הנוכל הזה, שמסתיר רעתו, יחבל עניים ע"י שקרים, וגם בעת ידבר אביון משפט, אף שמשפטו ברור וידוע, טוען טענות שקרים וגוזל ע"י כן חלק חברו, ואיך אם כן יקרא נדיב?!" (מלבי"ם)

"וכלי כליו רעים - והרמאי, הלא ערמותיו רעים המה לבריות, כי הוא מתייעץ בנפשו להשחית עניים באמרי שקר, ובדבר אביון משפט - כשהאביון מדבר דברים ראויים, ר"ל גם מתייעץ בנפשו לחבל הדברים ההם בדברי שקר, וחוזר למעלה, לומר: אם כל אלה בו, איך יקראהו שוע?! זמות - מחשבות רשע, כמו זימה הוא (ויקרא כ). לחבל - ענין השחתה. משפט - ענינו דברים ישרים ונכוחים" (מצודות).

ביטויים:

תגובות