קוד: אויבי ירמיהו בתנ"ך
סוג: הבדלים2
מאת: אראל
אל: פירושים וסימנים ירמיהו ביטויים
פעמיים מתלונן הנביא ירמיהו על אויביו - בפרק יא ובפרק כ.
בפרק יא מתלונן ירמיהו על אנשים שרצו
להרוג אותו בסתר – "עליי חשבו מחשבות: נשחיתה עץ בלחמו ונכרתנו מארץ חיים
".
בפרק כ מתלונן ירמיהו על אנשים שרצו
לבזות אותו בגלוי – "הייתי לשחוק כל היום... רודפיי...
".
כמובן שהראשונים הרבה יותר גרועים, וגם העונש שמובטח להם הרבה יותר חמור – השמדה מוחלטת.
1. בפרק יא, האויבים מסתירים את מזימתם עמוק בלב, ולכן ירמיהו מבקש מה' שיהיה "בוחן כליות ולב
",
כלומר – שיבחן היטב את ליבם כדי לראות אלו מזימות מסתתרות בתוכו. אבל בפרק
כ, האויבים לא מסתירים שום דבר – הם אומרים בגלוי את דברי הלעג שלהם, ולכן
ירמיהו לא מבקש מה' שיבחן את לבם.
2.במקרה הראשון, ברור שירמיהו צודק ואויביו ראויים לנקמה, כי הם רצו להרוג אותו. לכן ירמיהו מבקש מה' שיהיה "שופט צדק
" וידון אותם למוות. אבל במקרה השני זה
בכלל לא ברור – האויבים רק רצו לפגוע בכבודו של ירמיהו. שליח ה' צריך
להיות מוכן לסבול עלבונות והשמצות – זה חלק מהתפקיד!
(ע' פירוש אברבנאל להושע פרק א)
1. לכן, במקרה השני, אין ירמיהו מבקש מה' שיבחן את לבם של אויביו, אלא שיראה את הלב של ירמיהו עצמו, שיהיה "בוחן
צדיק ורואה כליות ולב
":
שיראה כמה ירמיהו צדיק וישר, וכמה לבו של ירמיהו רך ועדין, ויגן עליו גם
מעלבונות והשמצות – כדי שיוכל למלא את תפקידו מתוך שמחה שלמה.
|
|
|
|
|---|---|---|
|
|
|
|
|
|
|
2 |
|
|
|
1 |
|
|
|
|
|
|
|
0 |
'חושבי מחשבות' נזכרים גם בירמיהו יח18-23: "
וגם כאן הם רוצים להמית את ירמיהו, והפורענות שמגיעה להם גדולה ביותר.
ויאמרו: 'לכו ונחשבה על ירמיהו
מחשבות... לכו ונכהו
בלשון, ואל נקשיבה אל כל דבריו... כי כרו שוחה לנפשי... לכן תן את בניהם
לרעב, והגירם על ידי חרב, ותהיינה נשיהם שכולות ואלמנות, ואנשיהם יהיו
הרוגי מוות; בחוריהם מוכי חרב במלחמה. תישמע זעקה מבתיהם, כי תביא עליהם
גדוד פתאום: כי כרו שוחה ללוכדני, ופחים טמנו לרגליי. ואתה ה’ ידעת
את כל עצתם עליי, למוות -- אל תכפר על עוונם, וחטאתם מלפניך אל תמחי; ויהיו מוכשלים לפניך, בעת אפך עשה בהם.
'רודפים' נזכרים גם בירמיהו טו15:
וגם כאן הם לא רוצים להרוג את ירמיהו אלא רק לחרף אותו ולצחוק עליו, ויש סיכוי שהם יחזרו בתשובה.
אתה ידעת ה’, זוכרני ופוקדני והינקם לי
מרודפיי --אל לארך אפך תיקחני; דע שאתי עליך
חרפה... לא ישבתי בסוד
משחקים, ואעלוז: מפני
ידך בדד ישבתי, כי זעם מילאתני... לכן כה אמר ה’: אם תשוב ואשיבך לפניי
תעמוד, ואם תוציא יקר מזולל, כפי תהיה; ישובו המה אליך, ואתה לא תשוב
אליהם. ונתתיך לעם הזה, לחומת נחושת בצורה, ונלחמו אליך, ולא יוכלו לך: כי
איתך אני להושיעך ולהצילך, נאום ה’. והצלתיך מיד רעים; ופדיתיך מכף
עריצים.
'רודפים' נזכרים גם בירמיהו יז15-18:
וגם כאן הם רק לועגים לירמיהו, וירמיהו מבקש מה' שיביא עליהם את היום הרע שהוא מתנבא עליו כדי שיראו שהוא דובר אמת ויתביישו.
הנה המה
אומרים אליי: 'איה דבר
ה’? יבוא נא!'. ואני לא אצתי מרועה אחריך, ויום אנוש לא התאוויתי--אתה
ידעת! מוצא שפתיי נוכח פניך היה! אל תהיה לי למחיתה; מחסי אתה ביום רעה.
יבושו
רודפיי, ואל אבושה אני – ייחתו המה ואל איחתה אני; הביא עליהם יום רעה, ומשנה שיברון שוברם.