חורבן יהודי מצרים

קוד: חורבן יהודי מצרים בתנ"ך

סוג: לא גמור

מאת: אראל

אל: פירושים וסימנים ירמיהו ביטויים; לא גמור

[ירמיהו מב, מד]

מד11 - מד14, מד27

מב15 - מב18, מב22

לכן, כה אמר ה’ צבאות אלוהי ישראל, הנני שם פניי בכם, לרעה—ולהכרית, את כל יהודה.

ועתה—לכן שמעו דבר ה’, שארית יהודה: כה אמר ה’ צבאות אלוהי ישראל, אם אתם שום תשימון פניכם לבוא מצריים, ובאתם, לגור שם. והייתה החרב, אשר אתם יראים ממנה, שם תשיג אתכם, בארץ מצריים; והרעב אשר אתם דואגים ממנו, שם ידבק אחריכם מצריים—ושם תמותו.

ולקחתי את שארית יהודה, אשר שמו פניהם לבוא ארץ מצריים לגור שם , ותמו כול בארץ מצריים ייפולו בחרב ברעב ייתמו, מקוטן ועד גדול בחרב וברעב ימותו; והיו לאלה לשמה ולקללה ולחרפה.

ויהיו כל האנשים, אשר שמו את פניהם לבוא מצריים לגור שם --ימותו, בחרב ברעב ובדבר : ולא יהיה להם, שריד ופליט , מפני הרעה, אשר אני מביא עליהם.

ופקדתי, על היושבים בארץ מצריים, כאשר פקדתי, על ירושלים בחרב ברעב ובדבר .

כי כה אמר ה’ צבאות, אלוהי ישראל, כאשר ניתך אפי וחמתי על יושבי ירושלים , כן תיתך חמתי עליכם בבואכם מצריים; והייתם לאלה ולשמה ולקללה ולחרפה , ולא תראו עוד, את המקום הזה.

ולא יהיה פליט ושריד , לשארית יהודה, הבאים לגור שם, בארץ מצרים; ולשוב ארץ יהודה, אשר המה מנשאים את נפשם לשוב לשבת שם – כי לא ישובו, כי אם פליטים. {פ}

הנני שוקד עליהם לרעה, ולא לטובה; ותמו כל איש יהודה אשר בארץ מצריים, בחרב וברעב --עד כלותם.

ועתה, ידוע תדעו, כי בחרב ברעב ובדבר , תמותו—במקום אשר חפצתם, לבוא לגור שם. {ס}

רקע : לאחר רצח גדליהו בן אחיקם, לקחו שרי החיילים את כל שארית יהודה ופנו לברוח למצרים. ירמיהו אמר להם בדבר ה' שלא יירדו למצרים, ואיים עליהם שאם יירדו למצרים יבואו עליהם צרות גדולות (פרק מב). למרות דברי ירמיהו ירדו שרי החיילים למצרים, ואף לקחו עמם בכוח את כל היהודים – גם את ירמיהו וברוך-בן-נריה (פרק מג). יהודים רבים חזרו במצרים להסיך נסכים ל'מלכת השמים', וירמיהו איים עליהם שהם יישמדו (פרק מד).

יש כאן הרבה הקבלות והבדלים, אבל עוד לא הספקתי למצוא הסבר מסודר לכולם. הנה כמה רעיונות:

  • בפרק מב ה' מבטיח שהם ימותו "בחרב ברעב ובדבר", ובפרק מד ה' מבטיח (בדרך-כלל) רק שימותו "בחרב וברעב" (רק פעם אחת נזכר גם "דבר" – בקשר לפורענות שבאה בעבר על יושבי ירושלים).

  • הסדר בפרק מב הוא בערך הפוך מאשר בפרק מד: בפרק מב כתובים המושגים "שריד, פליט, ירושלים, אלה-שמה-קללה-חרפה" ובפרק מד כתובים המושגים: "אלה-שמה-קללה-חרפה, ירושלים, פליט, שריד".

  • תגובות