ויבואו מקצה 9 חדשים ו20 יום ירושלים

קוד: ויבואו מקצה 9 חדשים ו20 יום ירושלים בתנ"ך

סוג: אין

מאת: אראל

אל: פירושים וסימנים 7

הביטוי "יום ירושלים" נזכר בתנ"ך פעמיים; אחת מהן היא:

שמואל ב כד8: "וַיָּשֻׁטוּ בְּכָל הָאָרֶץ; וַיָּבֹאוּ, מִקְצֵה תִשְׁעָה חֳדָשִׁים וְעֶשְׂרִים יוֹם, יְרוּשָׁלִָם"

על-פי הפשט, כוונת הפסוק היא, שהאנשים שיצאו לפקוד את בני ישראל בימי דוד, באו חזרה לירושלים אחרי 9 חודשים ו-20 יום שבהם הסתובבו בארץ; כלומר, המילים "יום ירושלים" מופרדות ואינן מהוות ביטוי.

אולם, על-דרך הרמז, אפשר לראות כאן רמז ליום ירושלים בימינו.

יום ירושלים חל ב-28 באייר - היום שבו שוחררה ירושלים העתיקה מידי הירדנים; אך למעשה היה ראוי לקבוע אותו לתאריך 29 באייר, היום שבו נחו תושבי ירושלים אחרי השיחרור (כמו שחג הפורים נחגג בתאריך 14 באדר - היום שבו נחו היהודים אחרי שהכו בשונאיהם).

אם נחזור 9 חודשים ו-20 יום אחורה מתאריך זה, נגיע לתאריך 9 באב.

ישעיהו סו10: "שִׂמְחוּ אֶת יְרוּשָׁלִַם וְגִילוּ בָהּ כָּל אֹהֲבֶיהָ, שִׂישׂוּ אִתָּהּ מָשׂוֹשׂ כָּל הַמִּתְאַבְּלִים עָלֶיהָ" - הנביא קורא לכל מי שמתאבל על ירושלים לשמוח בשמחתה; אם כך, האנשים שמתאבלים על ירושלים בתשעה באב, צריכים לשמוח בשמחת ירושלים, ושמחה זו חלה 9 חודשים ו-20 יום אחרי האבל - ביום ירושלים - "מקצה תשעה חדשים ועשרים - יום ירושלם".


תגובות