מנהיגותו של שאול

קוד: מנהיגותו של שאול בתנ"ך

סוג: מניעים2

מאת: רועי מעודה ועוד

אל: נח"ת שבת אדר ס'

[מתוך הדיון " תכונותיו של מנהיג ".]

האחריות של שאול

רועי : עוד לפני ששאול עולה לשלטון אנחנו רואים תכונה חשובה שלו – הוא לוקח אחריות: כשהאתונות של אביו אובדות – הוא הולך לחפש אותן, ומשקיע בזה המון זמן (הוא מסתובב בהר אפרים ובכל ארץ בנימין!), למרות שהאתונות בכלל לא שלו.

צביה : זו לא הוכחה שהוא אחראי, כי האתונות הן של אביו, ובטח הן היו גם של שאול (בשותפות)...

חוסר-האחריות של שאול

רועי : הנפילה של שאול התחילה כשהוא התחיל להתחמק מאחריות: במלחמת מכמש (שמ"א יג) הוא לא חיכה לשמואל שיקריב את העולה, ואז כששאול הוכיח אותו הוא האשים את העם ואת שמואל: " כי ראיתי כי נפץ העם מעליי, ואתה לא באת למועד הימים, ופלשתים נאספים מכמש... " הוא לא הודה באשמה אלא הטיל אותה על אחרים! גם בפרשת מלחמת עמלק -- שאול לא קיים את מצוות ה' לחסל את כל העמלקים, וכששמואל הוכיח אותו הוא שוב האשים את העם: " כי יראתי את העם ואשמע בקולם ".

צביה : לדעתי אין קשר בין המקרים האלה לבין סיפור האתונות. זה לא קשור לאחריות אלא לבטחון עצמי: שאול היה חדש בתפקיד וחסר בטחון, ולכן נכנע מהר לדרישות העם.

רועי : הירידה של שאול היתה בהדרגה: אחרי החטא במלחמת מכמש אמר לו שמואל " ממלכתך לא תקום " (כלומר: הבית שלך לא יישאר לנצח, אבל אתה תמשיך למלוך). ואחרי החטא במלחמת עמלק נאמר לו: " קרע ה' את מלכותך מעליך " (כלומר:אתה תפסיק למלוך מיד). אמנם הוא נשאר מלך באופן רשמי עד סוף ימיו, אבל מבחינה מדינית המצב שלו היה רעוע ביותר.

 

  • האם שאול נשאר מלך לאחר ששמואל אמר לו: "קרע ה' את מלכותך'?

    צביה : בניגוד למה שאמר רועי, לדעתי שאול כן נשאר מלך, גם באופן מעשי! הוא היה אחראי על כל המלחמות כלפי חוץ! בכל מלחמה אמיתית (כמו מלחמת הגלבוע) – שאול יצא למלחמה בראש העם. למרות שדוד נמשח למלך -- אף אחד לא העלה בדעתו שדוד ינהיג את העם במלחמה. דוד רק הפעיל ארגון טרור קטן – למשל כשהיה אצל אכיש מלך גת הוא יצא לפשוט על כנענים ועמלקים בסביבה. אמנם הוא הלך להציל את יושבי קעילה מיד הפלשתים – אבל זו היתה פעולה פרטית ומקומית ולא מלחמה של כלל העם. כשמצב היה באמת קשה -- שאול היה המנהיג, האחריות נפלה עליו.

    נתן : לדעתי באופן מעשי שאול לא היה מלך. ראייה לכך היא דבריו של שאול לזיפים (שמ"א כג 21) " ברוכים אתם לה' כי חמלתם עלי " – זה מראה עד כמה המצב המדיני שלו היה גרוע! כולם היו נגדו, ורק כמה זיפים חמלו עליו ועזרו לו...

    צביה : זה לא נכון: לדוד היו רק 600 תומכים. בשום מקום לא כתוב על יותר מזה עד הסוף (ע' שמ"א ל 9). לשאול היו 3000 חיילים בצבא קבע (שמ"א יג1, כד2). הכוח באותה תקופה נקבע לפי הצבא ולא לפי העם – ולשאול היה צבא יותר גדול. אבל לא רק הצבא – גם כל העם הלך אחריו כשהיו מלחמות רציניות. לא רק הזיפים היו לצד שאול – גם יושבי קעילה (הם הסגירו את דוד למרות שהציל אותם מהפלשתים -- שמ"א כג), וגם נבל (שמ"א כה10 – " היום רבו עבדים המתפרצים איש מפני אדוניו " – הוא רואה בדוד עבד שברח משאול!). לא רואים אף עיר שממש תומכת בדוד. לכן צריך להבין את דבריו של שאול אחרת: הוא לא התכוון שאף אחד לא תומך בו, אלא שהוא מיואש כי הוא חסר מזל, 'מפסידן': למרות כל התומכים שלו – הוא לא מצליח לתפוס את דוד! חוץ מזה -- שאול מרגיש שה' נגדו, ולכן בוודאי צריך לחמול עליו, גם אם כל העם בעדו!

    מיקי: "לדעתי שאול הפך לצבוע; אחרי שכולם צעקו לו "היכה שאול באלפיו ודוד ברבבותיו" הוא התחיל לקנא ולרדוף אחרי דוד. זוהי תכונה של מנהיג רע. כן, זהו שאול, מ"נחבא על הכלים" הוא הפך לרודף כבוד וקנאי ורודף שלטון"

  • תגובות