ראשי > תנ''ך > ויקרא >


ויקרא טו

1 וידבר יהוה אל-משה ואל-אהרן לאמר. 2 דברו אל-בני ישראל ואמרתם אלהם איש איש כי יהיה זב מבשרו זובו טמא הוא. 3 וזאת תהיה טמאתו בזובו רר בשרו את-זובו או-החתים בשרו מזובו טמאתו הוא. 4 כל-המשכב אשר ישכב עליו הזב יטמא וכל-הכלי אשר-ישב עליו יטמא. 5 ואיש אשר יגע במשכבו יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד-הערב. 6 והישב על-הכלי אשר-ישב עליו הזב יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד-הערב. 7 והנגע בבשר הזב יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד-הערב. 8 וכי-ירק הזב בטהור וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד-הערב. 9 וכל-המרכב אשר ירכב עליו הזב יטמא. 10 וכל-הנגע בכל אשר יהיה תחתיו יטמא עד-הערב והנושא אותם יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד-הערב. 11 וכל אשר יגע-בו הזב וידיו לא-שטף במים וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד-הערב. 12 וכלי-חרש אשר-יגע-בו הזב ישבר וכל-כלי-עץ ישטף במים. 13 וכי-יטהר הזב מזובו וספר לו שבעת ימים לטהרתו וכבס בגדיו ורחץ בשרו במים חיים וטהר. 14 וביום השמיני יקח-לו שתי תרים או שני בני יונה ובא לפני יהוה אל-פתח אהל מועד ונתנם אל-הכהן. 15 ועשה אתם הכהן אחד חטאת והאחד עלה וכפר עליו הכהן לפני יהוה מזובו.

16 ואיש כי-תצא ממנו שכבת-זרע ורחץ במים את-כל-בשרו וטמא עד-הערב. 17 וכל-בגד וכל-עור אשר-יהיה עליו שכבת-זרע וכבס במים וטמא עד-הערב. 18 ואשה אשר ישכב איש אתה שכבת-זרע ורחצו במים וטמאו עד-הערב.

19 ואשה כי-תהיה זבה דם יהיה זבה בבשרה שבעת ימים תהיה בנדתה וכל-הנגע בה יטמא עד-הערב. 20 וכל אשר תשכב עליו בנדתה יטמא וכל אשר-תשב עליו יטמא. 21 וכל-הנגע במשכבה יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד-הערב. 22 וכל-הנגע בכל-כלי אשר-תשב עליו יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד-הערב. 23 ואם על-המשכב הוא או על-הכלי אשר-הוא ישבת-עליו בנגעו-בו יטמא עד-הערב. 24 ואם שכב ישכב איש אתה ותהי נדתה עליו וטמא שבעת ימים וכל-המשכב אשר-ישכב עליו יטמא.

25 ואשה כי-יזוב זוב דמה ימים רבים בלא עת-נדתה או כי-תזוב על-נדתה כל-ימי זוב טמאתה כימי נדתה תהיה טמאה הוא. 26 כל-המשכב אשר-תשכב עליו כל-ימי זובה כמשכב נדתה יהיה-לה וכל-הכלי אשר תשב עליו טמא יהיה כטמאת נדתה. 27 וכל-הנוגע בם יטמא וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד-הערב. 28 ואם-טהרה מזובה וספרה לה שבעת ימים ואחר תטהר. 29 וביום השמיני תקח-לה שתי תרים או שני בני יונה והביאה אותם אל-הכהן אל-פתח אהל מועד. 30 ועשה הכהן את-האחד חטאת ואת-האחד עלה וכפר עליה הכהן לפני יהוה מזוב טמאתה. 31 והזרתם את-בני-ישראל מטמאתם ולא ימתו בטמאתם בטמאם את-משכני אשר בתוכם. 32 זאת תורת הזב ואשר תצא ממנו שכבת-זרע לטמאה-בה. 33 והדוה בנדתה והזב את-זובו לזכר ולנקבה ולאיש אשר ישכב עם-טמאה.

ראשי > תנ''ך > ויקרא >


תוספות ותגובות