יש ה' במקום הזה

קוד: ביאור:בראשית כח16 בתנ"ך

סוג: תוכן1

מאת: אראל

אל:

כשיעקב יצא מבית אביו, הוא ישן בדרך וחלם חלום שבו ה' התגלה אליו. וכשהתעורר:

בראשית כח16: "וַיִּיקַץ יַעֲקֹב מִשְּׁנָתוֹ, וַיֹּאמֶר 'אָכֵן, יֵשׁ ה' בַּמָּקוֹם הַזֶּה, וְאָנֹכִי לֹא יָדָעְתִּי!'"

מה משמעות הביטוי יש ה' במקום הזה, והרי ה' נמצא בכל מקום?

1. לפי רוב המפרשים, ישנם מקומות שבהם הנוכחות של ה' גלויה יותר מאשר במקומות אחרים: "הטעם, בעבור שיימצאו מקומות ייראו שם ניסים, ולא אוכל לפרש למה זה, כי סוד מופלא הוא" (אבן עזרא). מי שנמצא במקומות אלו, קל לו יותר ליצור קשר עם ה' ולשמוע את דברו: "אין ספק שזה המקום מוכן לנבואה, מאחר שראיתי בו מראה כזאת בלתי שאתכוון לנבואה, כי אמנם ישתנו תכונות משמשי העצם השכלי המתנבא כפי השתנות הארץ והאויר, כאמרם 'אוירה של ארץ ישראל מחכים'" (ספורנו). ה' אכן נמצא בכל מקום, אבל מתגלה במקומות שונים ברמה שונה.

המקומות הללו אינם ידועים מראש - הם נראים כלפי חוץ רגילים לחלוטין. אולם מדי פעם מגיעים בני האדם למקומות מסוג זה וחווים התגלות אלהית, ואז הם מבינים שהמקומות הללו מקודשים: "אכן יש ה' במקום - לא כמה שהייתי סבור כששכבתי כאן, שהוא מקום חול, אך כן הוא שהוא מקום קודש" (רשב"ם). כדי לציין את ייחודם של המקומות הללו, נהגו בני האדם להקים בהם מצבות, מזבחות או מקדשים, כמו שעשה יעקב בפסוקים הבאים (פסוקים 18-22): "ויקח את האבן... וישם אותה מצבה... ויאמר... והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלהים...".

2. אולם, אפשר לפרש שתגובתו של יעקב מלמדת לא על קדושת המקום אלא על מידת הענוה העצומה של יעקב. ה' התגלה אל יעקב בזכות עצמו בלבד, ובלי קשר למקום. יעקב ישן במקרה במקום שהיה בו כאשר השמש שקעה: "ויפגע במקום - קרה לו שהגיע אל מקום שלא כיוון אליו; ועניין המקום הוא מקום ללון לאורחים, שהיה מתוקן אז בכל עיר ועיר, ברחוב העיר על הרוב" (ספורנו על פסוק 11); ה' רצה לדבר עם יעקב כדי לעודד אותו לקראת מסעו לבית לבן, ולכן התגלה אליו באותו מקום שהיה בו. אולם יעקב היה עניו מאד - הוא לא אמר "ה' התגלה אליי בגלל שאני צדיק ומיוחד", אלא "ה' התגלה אליי כי 'במקרה' ישנתי במקום קדוש, מקום שה' מתגלה בו; כל אדם אחר שהיה ישן כאן היה זוכה להתגלות בדיוק כמוני; אני בכלל לא ראוי, אפילו לא ידעתי שהמקום קדוש!".

בדרך כלל, כשקורה לאדם נס, הוא עלול להרגיש גאוה, בסגנון "הנס בא בגלל שאני צדיק", "הנס מוכיח שהדעות שלי נכונות ושה' איתי", וכו'; התגובה הראויה יותר היא תגובתו של יעקב - לא לתלות את ההתגלות בזכות עצמו, אלא בזכות "המקום" (ראו גם ניסים גלויים היום ובעבר / ישיבת הגולשים).

המקדש שנבנה במקום הזה לא נועד לציין שהמקום קדוש, אלא להזכיר את ההתגלות שהיתה ליעקב במקום זה (מעין האבנים שהציבו בני ישראל בירדן כדי לזכור את הנס שה' עשה להם כשחצו את הירדן - ראו יהושע ג-ד).

שני הפירושים הללו מתאימים לשני הפירושים הראשונים על ויפגע במקום (פסוק 11).

3. ויש שדרשו, ש"המקום" מציין מקום רוחני שבו האדם נמצא כאשר הוא מתפלל: "יעקב הוא בחינת שכל... וחז"ל דורשים ש"ויפגע" הוא לשון תפילה. "וילן שם כי בא השמש" מרמז על הסתלקות המוחין כי שמש הוא בחינת שכל כמבואר במקום אחר. "והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה" - סולם בגימטריה קול, דהיינו הקול נמצא בארץ ואפשר להשתמש בו; אבל ראשו, דהיינו שורש הקול, בשמים, בבחינת משמים השמעת קולך. והחלום בא לרמז ליעקב אבינו ע"ה, שקול התפילה של האדם נשמע היטב למעלה, כי שם השורש שלו כנ"ל. יעקב אבינו ע"ה עסק כל הזמן בתורה בבית שם ועבר כדי להגיע לשלימות בעבודת השם, וכאשר פגע במקום וילן שם - נודע לו גודל כוחה של התפילה, כי זכה להתגלות השם יתברך דווקא במקום הזה; ולכן אמר, אחר שהקיץ משנתו, "אכן יש ה' במקום הזה ואנכי לא ידעתי", דהיינו כל הזמן לא ידעתי גודל כוח התפילה עד שהגעתי למקום הזה" (שער ברסלב).

4. יש שפירשו, שמשמעות הביטוי יש ה' היא "ה' עמי, שומר עליי ומשגיח עליי", כמו ב שמות יז7: "וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם מַסָּה וּמְרִיבָה, עַל רִיב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל נַסֹּתָם אֶת ה' לֵאמֹר ' הֲיֵשׁ ה' בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן?'", וכוונתו של יעקב היא "אכן, יש ה' גם במקום הזה". יעקב ידע שיש השגחה ברורה וגלויה של ה' בבית הוריו, אבל הוא לא היה בטוח שיזכה לאותה מידה של השגחה גם מחוץ לבית הוריו; כשראה שיש, אמר "אכן, יש השגחת ה' גם במקום הזה, באותה מידה כבבית אבא; ה' נמצא בקרבי גם במקום הזה" (ע"פ דוד אקסלרוד).

איפה בדיוק היה המקום הזה? נראה בפירוש על פסוק 19.

מסרים ורעיונות נוספים

מלבד מידת הענוה, ניתן ללמוד מפסוקנו גם על ההתנהגות הראויה כשאדם מתעורר משנתו. יעקב מתעורר משנתו, ומייד חושב על ה' - "אכן יש ה' במקום הזה "; זאת בניגוד לפרעה מלך מצרים, שכאשר הוא חולם חלום, הוא מתעורר ומייד חוזר לישון, בראשית מא5: "וַיִּישָׁן וַיַּחֲלֹם שֵׁנִית..." (ע"פ רבי מאיר מפרימישלן).

דבריו של יעקב מבטאים את הניגוד הקיצוני בין יש ה' לבין לא ידעתי - בין הוודאות המוחלטת בנוכחות של ה', לבין חוסר הידיעה המוחלט לגבי התכונות שלו; הניגוד הזה הוא שהביא אותו ליראה גדולה, כמו שנאמר בפסוק הבא "ויירא ויאמר..." ראו פירוט ב ביאור:מידות הראי"ה יראה ב.

תגובות