לשחשב את ההסטוריה

קוד: ביאור:בראשית נ20 בתנ"ך

סוג: מניעים1

מאת: אראל

אל:

האירועים שקרו לנו בעבר יכולים "לתקוע" אותנו ולמנוע מאיתנו להתקדם לעתיד טוב יותר. אחד הכשרונות שעשויים להועיל במצב זה הוא הכישרון "לשחשב", כלומר, לחשוב מחדש, לפרש מחדש בצורה חיובית את אירועי העבר שלנו. כך עשה יוסף בדבריו לאחיו, בני יעקב, במצרים:

בראשית נ20: "וְאַתֶּם חֲשַׁבְתֶּם עָלַי רָעָה, אֱלֹהִים חֲשָׁבָהּ לְטֹבָה, לְמַעַן עֲשֹׂה כַּיּוֹם הַזֶּה, לְהַחֲיֹת עַם רָב"

כשיוסף חשב על אירועי העבר בינו לבין אחיו, הוא יכל לפרש אותם בכמה דרכים:

  1. " הם אשמים ": "אני הייתי ילד תמים וחלש, והאחים שלי שנאו אותי שנאת חינם, זרקו אותי לבור ומכרו אותי כמו עבד. עברו עליי שנים קשות ורעות במצרים, אבל בסופו של דבר ה' עשה צדק, העלה אותי לתפקיד המשנה למלך מצרים, והביא אותם למצב שבו הם נאלצים להשתחוות לי ולהיות עבדים שלי. מגיע להם, שיהיו עבדים מושפלים כמו שאני הייתי!".
  2. " אני אשם ": "אני הייתי ילד יהיר ושתלטן, התפארתי בחלומות שלי ובשאיפות הגדלות שלי. נענשתי בכך שזרקו אותי לבור ומכרו אותי כמו עבד. השנים הקשות שעברתי במצרים כיפרו על חטאיי, ה' ריחם עליי והעלה אותי לגדולה, אבל אני שוב חטאתי וניצלתי את מעמדי כדי להשפיל את אחיי. אין לי תקנה, תמיד אהיה גאוותן עלוב!".
  3. " כל מה שעושה ה' לטובה ": "ה' רצה להציל את המשפחה שלנו מרעב, אז הוא גלגל את העניינים כך שאני אגיע למעמד של משנה למלך מצרים ואוכל לפרנס את משפחתי".

שתי הדרכים הראשונות עשויות להועיל כאשר הולכים בהן במידה מתונה - הראשונה גורמת לאדם לדרוש צדק ותיקון מאחרים, והשניה גורמת לאדם לדרוש שיפור ותשובה מעצמו. אבל כשהולכים בהן יותר מדי זמן, הן "תוקעות" את האדם בעבר. אדם ההולך בדרך הראשונה שקוע ברגשות נקם שאינם שבעים, ומביא הרס על סביבתו; אדם ההולך בדרך השניה שקוע ברגשות אשם שאינם מתרפאים, ומביא הרס על עצמו.

יוסף בחר בדרך השלישית: ואתם חשבתם עליי רעה?! - נראה לכם שחשבתם מחשבה רעה, למכור אותי לעבד? אתם טועים! אלהים חשבה לטובה - אלהים חשב את המחשבה הזאת, והוא חשב אותה מתוך כוונה טובה, למען עשה כיום הזה להחיות עם רב - להחיות אותנו ואת כל העם הגדול העומד להתפתח ממנו!

אדם ההולך בדרך השלישית מפרש את אירועי העבר באופן חיובי, כחלק מתוכנית אלהית. במקום להיות שקוע בצער על העבר, הוא משתלב בתוכנית האלהית ומתקדם בשמחה אל העתיד.

דוגמאות נוספות

כל אדם יכול לפרש את אירועי העבר שלו באחת משלוש הדרכים הללו. לדוגמה, אדם שהתגרש מאשתו לאחר קשר ממושך יכול לפרש את היחסים ביניהם בשלוש דרכים:
  1. " היא אשמה ": "היא ניצלה אותי, לקחה את הכסף שלי ובנתה לעצמה קריירה מצליחה, וברגע שכבר לא היתה צריכה אותי, זרקה אותי והלכה לחפש גבר צעיר ונאה יותר. הלוואי שיפטרו אותה ולא תהיה לה פרנסה, הלוואי שאף גבר לא ירצה אותה ושתישאר לבד כל החיים!".
  2. " אני אשם ": "אני ניצלתי אותה, קיבלתי ממנה חום ואהבה, וברגע שהתחלתי להשתעמם ממנה, הפסקתי להשקיע בנישואין עד שהיא ברחה ממני בצדק. אני לא יודע להיות בן זוג טוב, אף אחת לא תרצה אותי, אשאר בודד לנצח!".
  3. " כל מה שעושה ה' לטובה " "שנינו היינו צעירים ולא בשלים להקים משפחה, ובוודאי שלא היינו מתאימים להקים משפחה ביחד. ה' ראה שאנחנו סובלים - היא במצוקה כלכלית ואני במצוקה נפשית-רגשית, ולכן ה' חיבר בינינו ואפשר לנו לעשות חסד זה עם זו - אני עשיתי איתה חסד בכסף, והיא עשתה עמי חסד בחום ואהבה. כשכבר לא נשאר חסד לעשות, נפרדנו כידידים והמשכנו הלאה. הלוואי שה' ישלח לי ולה את הזיווג המתאים בזמן המתאים!".
שוב, שתי הדרכים הראשונות מועילות במידה מתונה - לדרוש צדק ולתקן את טעויות העבר; אך רק הדרך השלישית מאפשרת לאדם להתנקות ממשקעי העבר ולהתקדם לעתיד.

מקורות ופירושים נוספים

1. פירשנו שהמשפט אתם חשבתם עליי רעה נאמר בתמיהה: "וכי אתם חשבתם ותכננתם את המעשה הרע?! אין זה כך, אלא ה' חשב ותיכנן את המעשה, מתוך כוונה טובה ". לפי פירוש זה, יוסף התנקה לגמרי מכל מחשבה רעה על העבר, ומבחינתו הכל היה טוב מההתחלה.

2. אולם רוב מפרשי הפשט פירשו שיוסף עדיין זכר את הרע; כך למשל תרגום אונקלוס: "ואתון חשבתון עליי בישא; מן קודם ה' אתחשיבת לטבא, בדיל למעבד כיומא הדין, לקיימא עם סגי" - "אתם חשבתם עליי מחשבה רעה ורציתם למכור אותי לעבד, אבל ה' החשיב את המחשבה הזאת לטובה והשתמש בה כדי להחיות עם רב" - בסופו של דבר המחשבה שלכם הביאה רק טוב, ולכן אין מקום לרגשות נקם.

3. והתרגום הארמי ה"ירושלמי" (יונתן) פירש שה"מחשבה" כלל אינה מתייחסת לעבר אלא להווה: "וְאַתּוּן חֲשַׁבְתּוּן עָלַי מַחְשָׁבִין בִּישִׁין, דְמָא דְלָא הֲוֵינָא מִסְתְּחַר עִמְכוֹן לְמֵיכַל מִן בִּגְלַל דְנָטִיר לְכוֹן בָּבוּ הוּא; וּמֵימְרָא דַיְיָ חַשְׁבָא עָלַי לְטַבְתָא, דְאַבָּא הֲוָה מוֹתִיב לִי בְּרֵישָׁא, וּמִן קֳדָם יְקָרֵיהּ הֲוֵינָא מְקַבֵּל, וּכְדוֹן לֵית אֲנָא מְקַבֵּל, בְּגִין דְאִיזְכֵּי לְמִתְעַבְדָא לָן שֵׁיזְבָתָא כְּיוֹמָא הָדֵין, לְקַיְימָא עַם סַגִי מִדְבֵית יַעֲקב" - "אתם רואים שמאז מות אבינו אני לא יושב לאכול עמכם, ואתם חושבים שהדבר נובע מתוך רגשות רעים שיש לי כלפיכם, אבל ה' יודע שהמחשבה שלי היא טובה - אבינו ציווה שאני אשב בראש, וכל עוד אבינו היה חי הייתי עושה כך משום כבודו, אבל עכשיו אינני מוכן יותר לשבת בראש, אני רוצה שתרגישו שווים לי, כדי שנזכה לישועה והצלה, ושיתקיים מביתנו עם גדול ורב".

ראו גם: הפיוס - שיר מאת אהובה קליין.

ביטויים

כיום הזה = ביטוי שבא להמחיש את העבר או את העתיד על-ידי הצגת ההווה. במשפט למען עשה כיום הזה להחיות עם רב, יוסף ממחיש לאחיו את המחשבה הטובה של ה': "כמו שאתם רואים היום, שהנוכחות שלי במצרים מביאה חיים לעם גדול, כך היתה המחשבה של ה' בעבר, כשמכרתם אותי למצרים".


מאמרים נוספים - באדיבות גוגל

תגובות