הברית בגלעד

קוד: הברית בגלעד בתנ"ך

סוג: מניעים2

מאת: אראל (הגהה: עופר לביא)

אל: מכתב

[תודה לסיגליה!] בבראשית לא 22-54 מסופר על המרדף של לבן אחרי יעקב.

א. הויכוח בין לבן ליעקב

ה' אמר ללבן לא לדבר עם יעקב "מטוב עד רע"; אם כך, מדוע לבן דיבר עם יעקב?

תשובה [ע"פ פריס-סן-ז'רמן - שם בדוי]: כנראה לבן לא פחד מה': הוא חשב שהאל שלו יותר חזק מה'. לכן הוא אמר ליעקב (לא 29) "יש לאל ידי לעשות עימכם רע; ו אלהי אביכם אמש אמר אליי לאמור, הישמר לך מדבר עם יעקוב--מטוב עד רע." ( ו = ו' הניגוד: למרות שה' אמר לי – האל שבידי יכול לעשות לכם רע).

לפי זה, אפשר לפרש שבכל הקטע יש ויכוח 'דתי' בין לבן ליעקב: איזה אל יותר חזק. לבן רצה להוכיח ליעקב שהאל שלו יותר חזק, ולכן הוסיף ואמר: "ועתה הלוך הלכת, כי נכסוף נכספת לבית אביך; למה גנבת את אלוהיי?!" כלומר: 'אתה בעצמך יודע שהאלים שלי יותר חזקים משלך – לכן גנבת לי את אלוהי'.

יעקב, כמובן, הכחיש הכל, ולאחר שהוא דחה את הטענה של לבן הוא טען טענה נגדית (לא 41): "זה לי עשרים שנה בביתך... ותחלף את משכורתי עשרת מונים. לולי א-לוהי אבי א-לוהי אברהם ופחד יצחק, היה לי - כי עתה ריקם שילחתני;..." כלומר: 'אתה רצית לשלח אותי ריקם; אם האל שלך היה יותר חזק, כמו שאתה טוען, אז היית מצליח ומשלח אותי ריקם; אבל לא הצלחת בכך – כי "א-לוהי אבי א-לוהי אברהם, ופחד יצחק, היה לי!". ולא רק בביתך עזר לי ה' – גם מחוץ לביתך: "... את עוניי ואת יגיע כפיי ראה א-להים, ויוכח אמש!": גם אמש, כשה' דיבר איתך, הוא בא כדי להגן עליי ולעזור לי – עובדה שלא הצלחת לפגוע בי לרעה!'

לבן דחה את הטענה של יעקב ואמר לו: "הבנות בנותיי והבנים בניי והצאן צאני, וכול אשר אתה רואה, לי הוא; ולבנותיי מה אעשה לאלה, היום, או לבניהן, אשר ילדו?" כלומר: 'אמנם לא פגעתי בך – אבל זה לא בגלל שהא-ל שלך יותר חזק, אלא בגלל שהבנות שלי אתך, ולא רציתי לפגוע בהן או בבניהן...': כלומר לבן המשיך לטעון שהוא לא פוחד מה': הוא יכל לפגוע ביעקב, הוא רק לא רצה...

לבן ראה שהוא לא מצליח להכריע בוויכוח הזה, ולכן הציע ליעקב "ועתה, לכה נכרתה ברית-- אני ואתה; והיה לעד, ביני ובינך.":במקום להתווכח – בוא נכרות ברית בין שווים. לבן מקפיד להדגיש בדבריו שיש שוויון גם בין האלים (לא53): "א-לוהי אברהם ואלוהי נחור ישפטו בינינו - א-לוהי אביהם;" אבל יעקב לא מקבל את השוויון: "ויישבע יעקוב בפחד אביו יצחק.": יעקב נשבע רק בא-להי אביו.

ב. שבועת יעקב

למה יעקב נשבע בפחד אביו יצחק?

ע"פ ההסבר למעלה: כל הויכוח בין יעקב ללבן התחיל מכך שלבן רצה להראות ליעקב שהוא לא פוחד מה'. לכן יעקב מדגיש בדבריו (פעמיים) את ה'פחד'. למה דווקא "פחד יצחק" ולא "פחד אברהם"? -- הפירוש המקובל הוא שזה רומז לפחד שפחד יצחק כשהוא נעקד. אני לא כל כך מבין מה הקשר.

אבל הוא יכל להישבע גם ב"אימת אברהם", כמו שכתוב "והנה אימה חשיכה גדולה נופלת עליו". אבל כנראה שיש הבדל בין אימה לבין פחד, ויעקב רצה להדגיש דווקא את הפחד (צריך עוד לבדוק מה בדיוק ההבדל).

ראיתי גם פירוש (בדברי מלבי"ם) ש"פחד יצחק" הוא בכלל לא כינוי לה': ב- לא42 ("לולי א-לוהי אבי א-לוהי אברהם ופחד יצחק, היה לי--כי עתה, ריקם שילחתני;...") הוא התכוון להגיד שלבן פחד מפני יצחק, כי יצחק היה אדם גדול ונכבד (והיתה לו ברית עם הפלשתים). אם לבן היה פוגע ביעקב – יצחק היה בא עם הפלשתים ונלחם בו. וב- לא53 ("ויישבע יעקב בפחד אביו יצחק") יעקב לא נשבע בה': יעקב ידע שלבן הוא רמאי, והוא בטח ימצא דרך לעקוף את השבועה בלי להפר אותה (למשל: הוא לבן יעבור את הגל, אבל הוא ישלח את עבדיו שיעברו את הגל ויפגעו ביעקב, או יירה חצים מעליו). במקרה זה – יעקב ייאלץ להפר את השבועה כדי להגן על עצמו. לכן הוא לא רצה להישבע בה', אלא נשבע בכינוי.

תגובות