בחירות - שלב א

קוד: ביאור:דברים א13 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

הבחירות בתורה הן אישיות. יש לבחור במנהיגים לפי תכונות האישיות שלהם.

הבחירות הראשונות בעם ישראל התקיימו זמן קצר לאחר יציאת מצרים, כשיתרו - חותן משה - יעץ לו למנות מנהיגים ברמות שונות על-מנת שיעזרו לו לנהל את העם. משה פנה אל בני ישראל וביקש מהם: 

דברים א13: "הָבוּ לָכֶם אֲנָשִׁים חֲכָמִים וּנְבֹנִים וִידֻעִים לְשִׁבְטֵיכֶם, וַאֲשִׂימֵם בְּרָאשֵׁיכֶם"

בדבריו של משה נזכרות שלוש תכונות הכרחיות לכל מינוי ציבורי:

א. חכמים

חכמה היא הכישרון ללמוד וללמד, להקשיב ולדבר. אנשים חכמים הם אנשים שיש להם השכלה רחבה וידע רב, יודעים להביע את דעותיהם בעל-פה ובכתב, ויודעים גם להקשיב לאנשים הפונים אליהם. ישנן כמה דרכים לבדוק את חכמתם של המועמדים:

ב. נבונים

תבונה היא הכישרון לחשוב, לנתח ולהסיק מסקנות. אנשים נבונים הם אנשים שיודעים לפרש את המצב הנוכחי ולהפיק מכך תחזית לעתיד, לנתח את אירועי העבר ולהפיק מהם דרכים להתמודדות עם אירועים חדשים. ישנן כמה דרכים לבדוק את תבונתם של המועמדים: בפרקי אבות נאמר "איזהו חכם - הרואה את הנולד"; לפי זה, מי שהתחזיות שלו התגשמו נקרא חכם ולא נבון, אבל לעניין הבחירות זה לא משנה, צריך לבחור אנשים שהם גם חכמים וגם נבונים.

ג. ידועים

דעת היא היכרות קרובה; אנשים ידועים הם אנשים שהציבור שממנו הם באים מכיר אותם מקרוב - אנשים המשתייכים לקהילה מסויימת, ושבני הקהילה שלהם יכולים להעיד עליהם שהם אנשים הגונים וראויים: "שהם ניכרים לכם. שאם בא לפני מעוטף בטליתו, איני יודע מי הוא, ומאיזה שבט הוא, ואם הגון הוא. אבל אתם מכירים בו, שאתם גדלתם אותו. לכן נאמר " וידועים לשבטיכם "" (רש"י).

דעת מציינת גם אהבה; אנשים ידועים הם אנשים שהציבור אוהב אותם ו'מתחבר' אליהם: "" וידועים לשבטיכם ", אלו שרוח הבריות נוחה מהם. ובמה יהיו אהובים לבריות? בזמן שיהיו בעלי עין טובה, ונפש שפלה, וחברתן טובה, ודבורן ומשאן בנחת עם הבריות" (רמב"ם, הלכות סנהדרין ב ז), "מלבד הסגולות האינטלקטואליות והאתיות, צריך שיהיה השופט ניחן גם בסגולות חברתיות: שתהיה לו שפה משותפת עם בני הקהילה ויכולת ליצור קשר אנושי עם מי שאמורים לעמוד לפניו למשפט" (מיכאל ויגודה).

כדי לבדוק אם המועמדים הם ידועים, ניתן לראיין את המכרים והשכנים שלהם מגיל הנעורים ועד היום; ניתן גם לבצע בחירות איזוריות, כפי שרומזת המילה הבאה:

לשבטיכם

המילה " לשבטיכם " מלמדת, שהבחירות צריכות להיות איזוריות: כל שבט צריך לבחור את האנשים החכמים, הנבונים והידועים משבטו. מבחינה תחבירית ניתן לפרש את המשפט בשתי דרכים:

1. המילה " לשבטיכם " מצטרפת לתואר " ידועים "; לפי זה, התכונה השלישית הנדרשת מהמנהיגים היא שיהיו " ידועים לשבטיכם ", שהשבט שלהם מכיר אותם (כך פירשו רש"י ורמב"ם).

2. המילה " לשבטיכם " מצטרפת לפועל " הבו לכם ", "הבו לכם לשבטיכם אנשים חכמים ונבונים וידועים" (רמב"ן).

אך המשמעות המעשית היא אותה משמעות - כל שבט צריך לבחור אנשים ראויים והגונים להנהגת הציבור.

שלוש התכונות שנזכרו כאן הן רק דרישות סף - ישנן ארבע תכונות נוספות הדרושות למנהיגים; ראו בחירות - שלב ב.

פירושים נוספים

יש שפירשו שהמילה "ידועים" משמעה "בעלי התכונות הידועות שנזכרו בספר שמות, בעצת יתרו למשה: "וכלל מעלות השופטים במלת וידועים, כי השופטים צריכים להיות אנשי חיל יראי אלוקים אנשי אמת שונאי בצע, כאשר אמר יתרו. ואלה היו ידועים לְשופטים מתחילה, כי היו הכל אומרים: ראוי זה להיות שופט" (רמב"ן).
  • אולם, התכונות הידועות הללו הן תכונות שכדי לזהות אותן דרושה רוח הקודש, כמו שנאמר שם "ואתה תחזה...", ולכן לא מסתבר שמשה יגיד לבני ישראל "הבו לכם אנשים" בעלי תכונות אלו.

פסוקים נוספים

  • בפסוק המתאר את מינוי המנהיגים בפועל, נזכרו רק שתי תכונות: דברים א15: "וָאֶקַּח אֶת רָאשֵׁי שִׁבְטֵיכֶם, אֲנָשִׁים חֲכָמִים וִידֻעִים, וָאֶתֵּן אותם רָאשִׁים עֲלֵיכֶם, שָׂרֵי אֲלָפִים וְשָׂרֵי מֵאוֹת וְשָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת וְשֹׁטְרִים לְשִׁבְטֵיכֶם". ייתכן שמשה ויתר על תבונתם של המנהיגים, כי לא מצא אנשים שיהיו גם חכמים, גם נבונים וגם ידועים (רש"י על-פי ספרי; ראו בחזקוני); מכאן שהתבונה היא תכונה חשובה פחות משתי התכונות האחרות. אך ייתכן שהחכמה והתבונה נזכרו כאן יחד כי הן דומות: "הרי הוא אומר אנשים חכמים ונבונים - הרי בעלי חכמה אמור" (רמב"ם).
  • למנהיג האידיאלי יהיו כל שלוש התכונות שנזכרו כאן, ועוד: ישעיהו יא2: "וְנָחָה עָלָיו רוּחַ ה', רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה, רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה, רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת ה'"

לעיון נוסף

תגובות