ושימח את אשתו

קוד: ביאור:דברים כד5 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

זוג שמתחתן צריך להשקיע את השנה הראשונה בבניית הקשר ביניהם על-ידי מגורים משותפים בבית אחד, ללא הפרעות. לשם כך התורה קובעת, שהחתן מקבל פטור מכל משימה ציבורית:

דָּבָרים כד5: "כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה חֲדָשָׁה, לֹא יֵצֵא בַּצָּבָא וְלֹא יַעֲבֹר עָלָיו לְכָל דָּבָר; נָקִי יִהְיֶה לְבֵיתוֹ שָׁנָה אֶחָת, וְשִׂמַּח אֶת אִשְׁתּוֹ אֲשֶׁר לָקָח"

כי יקח איש אשה = לקיחה מציינת את ה"נישואין", כלומר הכניסה למגורים משותפים בבית אחד (בניגוד ל"אירושין").

אשה חדשה = הדין חל רק כאשר הקשר בין האיש לאשה הוא חדש, כלומר הם לא היו נשואים בעבר: "אשה חדשה - שהיא חדשה לו, ואפילו אלמנה; פרט למחזיר גרושתו" (רש"י). אם הם כבר היו נשואים בעבר, הקשר ביניהם כבר נבנה בנישואין הראשונים, ואין להם צורך בשנה נוספת (ללא מגבלה זו, היה כל אדם יכול לקבל פטור בלי הגבלה, בכך שהיה מתגרש ומייד מתחתן שוב עם אשתו בכל שנה...).


יונתן תרגם "אתתא בתולתא", כלומר אישה חדשה לגמרי, בתולה; אולם, אילו זו הייתה הכוונה, היה כתוב בפירוש "אשה בתולה" (שפתי חכמים).


לא יצא בצבא = אדם שהתחתן פטור לגמרי מיציאה למלחמה במסגרת הצבא; לעומת זאת, אדם שרק התארס, ועדיין לא התחתן, צריך לצאת למלחמה יחד עם כל הצבא, ורק אחרי שיצא הוא רשאי לשוב (דברים כ7): "וּמִי הָאִישׁ אֲשֶׁר אֵרַשׂ אִשָּׁה וְלֹא לְקָחָהּ - יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ...".

עבר = נע דרך מקום מסויים במטרה להגיע למקום אחר

ולא יעבור עליו = הצבא לא יעבור על החתן והחתן לא יעבור על הצבא אפילו באופן ארעי; החתן צריך להיות שקוע בשמחתו ולא ליצור שום קשר עם הצבא.

אפשר לפרש " הצבא לא יעבור על החתן ", כלומר, פקודות הצבא לא יחייבו את החתן (כך כנראה פירש רש"י), או: פקידי הגיוס של הצבא לא יעברו דרך ביתו של החתן כדי להזכיר לו שהוא צריך להתגייס; ואפשר לפרש " החתן לא יעבור על הצבא ", כלומר, החתן לא יהיה צריך אפילו לעבור דרך הבסיס כדי לבדוק אם צריכים אותו: "לא יעבור האיש הזה על הצבא לכל דבר לא להיות פקיד על אנשי הצבא או מצביא את עם הארץ או לכל הצריך להם כגון סיפוק מים לא ישגיח עליהם רק בשמחתו" (רמב"ן).

לכל דבר = לכל עניין הקשור לצבא, "לא לספק מים ומזון ולא לתקן דרכים" (ספרי, משנה סוטה ח ד, בבלי סוטה מג א, בבלי סוטה מד א, רש"י). לעומת זאת, אדם שרק התארס ועדיין לא התחתן, פטור רק משירות קרבי שבו הוא עלול למות, כמו שנאמר (דברים כ7) "... פן ימות במלחמה ואיש אחר יקחנה", אבל חייב לשרת בעורף.

נקי = פטור מעונש או התחייבות; ייתכן שהכוונה היא, שהחתן פטור גם ממחוייבויות ציבוריות אחרות שלקח על עצמו, שאינן קשורות לצבא, כגון התנדבויות שונות שעסק בהן לפני החתונה ועלולות לפגוע במחוייבות שלו כלפי אשתו.

בית = משל למשפחה.

נקי יהיה לביתו = הפטור של החתן נועד לצורך הקמת הבית והמשפחה; אסור לו לנצל את הפטור, למשל, כדי לעשות טיול סביב העולם.

ושמח את אשתו = המילה "ושמח" היא בבניין פיעל ("ושימח"), ומשמעותה, שהאיש צריך לגרום לאשתו להיות שמחה,  ובארמית: "ויחדי ית אתתיה" (ישמח את אשתו).

אולם, מכיוון שהמילה "את" משמעה לפעמים גם "עם", יש שטעו ופירשו שהכוונה, שהאיש צריך לשמוח יחד עם אשתו,  ובארמית: "ויחדי עם אתתיה". על כך כתב רש"י: "והמתרגם ויחדי עם אתתיה טועה, הוא שאין זה תרגום של ושימח, אלא של ושמח!".

הטעות כאן היא לא רק לשונית אלא גם עקרונית. כדי לבנות זוגיות מוצלחת, כל אחד מבני הזוג צריך להתמקד בשמחה של הצד השני. החתן צריך לחשוב רק על השמחה של אשתו, רק לגרום לאשתו להיות שמחה; חתן שחושב גם על השמחה של עצמו, ומצפה שישמח עם אשתו, טועה, כי הדבר עלול לגרום למריבות שיהרסו את השמחה של שניהם. "התפיסה לפיה נשים בונות את הזוגיות והן ש"משקיעות בקשר" ואילו הגברים, במקרה הטוב משתפים איתן פעולה, מושרשת היטב בהתנהגות הזוגית של ימינו... אולם מהפסוק עולה בבירור כי הגבר מחויב בציווי פעיל לשמח את אשתו... ליטול יוזמה ולהשקיע בקשר הזוגי" (חגי סרי).

פסוקים נוספים

האם הפטור חל גם במלחמת הגנה?

לפי הנביא יואל, במצב של פיקוח נפש (יואל ב16): "יצא חתן מחדרו וכלה מחופתה". לכן, יש מפרשים שהפטור בפסוק שלנו אינו חל על מלחמת הגנה, שבה כולם חייבים לצאת לקרב. וייתכן שגם אסא, מלך יהודה, סבר כך:
  • מלכים א טו22: "וְהַמֶּלֶךְ אָסָא הִשְׁמִיעַ אֶת כָּל יְהוּדָה, אֵין נָקִי, וַיִּשְׂאוּ אֶת אַבְנֵי הָרָמָה וְאֶת עֵצֶיהָ אֲשֶׁר בָּנָה בַּעְשָׁא, וַיִּבֶן בָּם הַמֶּלֶךְ אָסָא אֶת גֶּבַע בִּנְיָמִן וְאֶת הַמִּצְפָּה" (ראו רש"י שם).
אולם, אפשר לפרש שהפסוק בספר יואל מתייחס רק לחתן וכלה שעדיין לא נישאו, כלומר רק לפטור שנזכר בדברים כ7 למעלה, והפטור בפסוק שלנו חל בכל מקרה, אפילו במצב של מלחמת הגנה. ראו:

האם הפטור חל גם במקרים נוספים?

פירשנו בית = משפחה, אולם בית מציין גם מקום-מגורים. לפי זה פירשו חז"ל, שהפטור שבפסוק זה, "נקי יהיה לביתו ", מתייחס גם לאדם שבנה בית - בשנה הראשונה למגוריו בבית,וכן לאדם שנטע כרם - בשנה הראשונה שהוא אוכל מפירותיו של הכרם (ספרי). לפי זה, ישנה הקבלה מלאה בין הפסוק שלנו לבין הפסוקים בפרק כ:
  • שם נאמר, שאדם שבנה בית ועוד לא התחיל לגור בו - פטור משירות קרבי; כאן נאמר, שאדם שבנה בית והתחיל לגור בו, פטור מכל שירות ציבורי במשך שנה אחת.
  • שם נאמר, שאדם שנטע כרם ועוד לא התחיל לאכול מפירותיו - פטור משירות קרבי; כאן נאמר, שאדם שנטע כרם והתחיל לאכול מפירותיו, פטור מכל שירות ציבורי במשך שנה אחת.
  • שם נאמר, שאדם שאירש אישה ועוד לא נשא אותה - פטור משירות קרבי; כאן נאמר, שאדם שנשא אשה, פטור מכל שירות ציבורי במשך שנה אחת.
בפסוק הבא נאמר "לא יחבול רחיים ורכב, כי נפש הוא חובל"; אפשר לפרש שהפסוק מתייחס גם הוא לחתן, וקובע שלצבא אסור לגייס גם את כליו של החתן - כלי האוכל או הרכב שלו (ראו איסור גיוס חתן וכליו).


מאמרים נוספים - באדיבות גוגל

תגובות