מה הקשר בין ביכורים לבין גדי בחלב אמו?

קוד: מה הקשר בין ביכורים לבין גדי בחלב אמו בתנ"ך

סוג: מבנה1

מאת: שד"ל

אל: פירוש שמות כג19

בשני פסוקים בספר שמות נזכרה המצוה להביא ביכורים יחד עם האיסור לבשל גדי בחלב אמו:
  1. שמות כג19: "רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית ה' אֱלֹהֶיךָ, לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ"
  2. שמות לד26: "רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית ה' אֱלֹהֶיךָ, לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ "
מה הקשר בין שתי מצוות אלו? מדוע הן נזכרו יחד?

שד"ל בפירושו לשמות כג הביא שני פירושים:

1. מאומדן הדעת נראה לי, שהיה מנהג קצת העמים או קצת אנשים גם מבני ישראל להקריב בכורות צאנם מבושלים בחלב אמם, כי כמו שנותנים לכהן ראשית הגז, כן יתכן שיהיה טוב וראוי להקריב ראשית החָלָב. והנה היו שוחטים הבכור והיו מבשלים אותו בחלב אמו והיו מאכילים אותו לכהנים (או היו נותנים לו הבכור והחלב והוא היה מבשלם יחד ואוכלם, ואם תרצה אומר שהיו מבשלים ושורפים הכול על המזבח), ועל ידי כן היו נותנים לגבוה ראשית הנולדים וראשית החלב יחד. לפיכך, אחר שהזכיר ראשית בכורי האדמה, הזכיר גם כן בישול הגדי בחלב אמו. ויובן גם-כן למה הזכיר הבישול ולא האכילה, כי בישול הוא העיקר ולא האכילה, ואם אין בישול אין אכילה.

ואמנם הטעם למה נאסר המנהג הזה, אף-על-פי שהכוונה בו לשם שמים, הוא (כדעת רשב"ם וראב"ע ויוחן דוד מיכאעליס) מפני שיש בזה אכזריות לב לבשל הבן בחלב האם, והוא על דרך אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד ( ויקרא כ"ב כ"ח) ואף-על-פי שאחר ששחיטת הגדי מותרת, מה איכפת לו ולאמו באיזה משקה יבושל? מכל מקום המעשה הזה מקנה תכונה רעה בנפש האדם העושה והרואה. הגע בעצמך שיהיה אדם עושה עצמות אביו תרוודות וגלגלתו קערה ויאכל בהם, הנה אין מזיק לאביו המת, ואף-על-פי-כן מידת אכזריות היא, והמעשה הזה מפסיד מידת החמלה והחנינה בו וברוֹאָיו.

2. וקצת מן הקראים פירשו 'לא תניח לגדי הבכור שיתבשל ויגדל בחלב אמו, אלא ביום השמיני תיתנו לי'.

תגובות