טהרה קוונטית

קוד: ביאור:ויקרא יד36 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

ויקרא יד36: "וְצִוָּה הַכֹּהֵן: וּפִנּוּ אֶת הַבַּיִת בְּטֶרֶם יָבֹא הַכֹּהֵן לִרְאוֹת אֶת הַנֶּגַע, וְלֹא יִטְמָא כָּל אֲשֶׁר בַּבָּיִת; וְאַחַר כֵּן יָבֹא הַכֹּהֵן לִרְאוֹת אֶת הַבָּיִת"

מכניקת הקוונטים, אם התוצאה של אירוע לא נצפתה, היא קיימת במצב של סופרפוזיציה, כלומר, נמצאת בכל המצבים בו זמנית. הדוגמה הידועה ביותר לכך היא הניסוי המחשבתי עם החתול של שרדינגר, שבו החתול אינו חי ואינו מת עד שהוא נצפה - כלומר, עד לצפייה החתול גם חי וגם מת" (ויקיפדיה, אפקט הצופה).

לאפקט מעניין זה ישנו רמז בתורה. אחד מחוקי הטהרה שבתורה מתייחס לנגע צרעת שדבק בבית מגורים. התורה קובעת, שמי שמגלה כתמים על קיר ביתו צריך לקרוא לכהן, כדי שיבדוק האם הבית אכן נגוע בצרעת. אבל לפני שהכהן מגיע, יש לפנות משם את כל הכלים.

על פי חוקי התורה, בית טמא גורם לכל הכלים שנמצאים בתוכו להיות טמאים. לכאורה הבית יכול להיות באחד מתוך שני מצבים:

אם כך, מה הטעם לצוות להוציא את הכלים מהבית?

1. בהתאם לתורת הקוונטים אפשר לומר, שלפני שהכהן מגיע לבית הוא נמצא בסופר-פוזיציה של שני מצבים - טמא וטהור בו זמנית. כשהכהן מגיע לבית, הוא גורם ל קריסת פונקציית הגל - התכנסות של הבית לאחד משני המצבים. אם הכהן קובע שהבית נגוע, הבית הופך מייד להיות טמא, ובאותו רגע הוא מטמא את כל הכלים. כדי להציל את הכלים מטומאה זו, מצווה הכהן לפנות את כל הכלים לפני שפונקציית הגל קורסת.

אולם גם לפי הסבר זה, עדיין יש לשאול מדוע הכלים נשארים טהורים? היה אפשר לצפות, שכאשר הבית נמצא בסופרפוזיציה בין מצב טהור למצב טמא, גם הכלים נמצאים באותה סופרפוזיציה, וגם פונקציית הגל שלהם תקרוס לאותו מצב!

2. כדי להשלים את ההסבר יש להוסיף את העיקרון, שה' אינו רוצה להכביד על בני ישראל ולגרום להם הפסדים כבדים. כל תורת הצרעת נועדה ללמד ערכים מסויימים, כגון להתרחק מלשון הרע ומצרות עין (ראו בפירושים), וכדי ללמד את הערכים הללו, אין צורך שכל הכלים יטמאו, מספיק שהבית טמא. לכן ה' קבע, שבית שנמצא בסופר-פוזיציה אינו מטמא כלים.

למעשה לפי הסבר זה אין צורך בתורת הקוונטים, אפשר פשוט לומר שה' קבע, שבית אינו מטמא כלים עד שהכהן רואה אותו, וזאת כדי להקל על בני ישראל: "כל זמן שאין כהן נזקק לו, אין שם תורת טומאה... אם לא יפנהו, ויבא הכהן ויראה הנגע, נזקק להסגר, וכל מה שבתוכו יטמא. ועל מה חסה תורה? אם על כלי שטף - יטבילם ויטהרו, ואם על אוכלין ומשקין - יאכלם בימי טומאתו; הא לא חסה התורה אלא על כלי חרס, שאין להם טהרה במקוה" (רש"י).

מקורות ופירושים נוספים

פסוק נוסף המלמד שה' אינו רוצה להטריח את בני ישראל נמצא בדברי הנביא מיכה, מיכה ו3: "עַמִּי, מֶה עָשִׂיתִי לְךָ וּמָה הֶלְאֵתִיךָ? עֲנֵה בִי!" (פירוט).

מצד שני, ניתן לפרש את הפסוק שלנו גם בצורה הפוכה: "אפשר גם לראות כאן החמרה. כלומר, הכוונה היא שלא נחכה עד שהצרעת תתפשט גם בחפצי הבית ונחליט אם לפנות את תכולת הבית רק לאחר שהכהן יגיע. במילים אחרות, אל תחכה לכהן שיגיד לך האם זו צרעת או לא, אלא תשתדל כבר מיד למנוע אפשרות של מחיה בטומאה. לא יתכן שחפצים שדבק בהם הצרעת גם הם יטמאו, זה לא מסתדר עם שאר חוקי הטומאה של הצרעת. לא מדובר בטומאת מת, שכל האהל נטמא, אלא בטומאה נקודתית יותר. חפצים שנדבק בהם הצרעת, גם הם יושמדו יחד עם הבית. מדובר פה במצוה להגדלת ראש. אין להטיל את האחריות להתרחקות מן הטומאה על הכהן, אלא לפעול מיד על-פי שיקול דעת ראשוני של בעל הבית, ורק לאחר מכן יגיע הכהן" (צחי צויג, דיון בפורום דרישת ה' באמצעות חקר המקרא).

תגובות