השפעת הטלביזיה על פיתוי ואלימות - תשובות לטענות נפוצות

קוד: השפעת הטלביזיה

  1. טענה: למה אתם, הדתיים, כל-כך פוחדים לראות טלביזיה? הרי, אם האמונה שלכם מספיק חזקה - לא ייתכן שהטלביזיה תגרום לכם להתפתות!

    תשובה: נכון, מי שהאמונה שלו חזקה - יעמוד בפיתוי חד-פעמי, גם אם הוא גדול. אבל כאשר ה"פיתוי" הופך למדיניות כללית , ואדם מתרגל לחיות יום-יום בסביבה עם פיתויים - האמונה נשחקת, כמו שחוש השמיעה נשחק אצל עובדים שנחשפים באופן יומיומי לרעש, וכמו שחוש הראיה נשחק כאשר קוראים הרבה בלי מנוחה, או כאשר נמצאים הרבה זמן בחושך. בסופו של דבר, אדם שיראה טלביזיה במשך הרבה זמן, יתחיל להרגיש שאולי זה לא כל-כך נורא לעשות את מה שהדמויות בטלביזיה עושות, ויכולתו לעמוד בפני פיתויים תקטן.

  2. טענה [תיאוריית הקתרזיס, מפסיכואנליזה]: כשאנשים רואים תוכניות טלביזיה אלימות - זה מאפשר להם להשתחרר מיצר התוקפנות הטבעי שלהם.

    תשובה: לתיאוריה הזאת אין תימוכין מחקריים; מחקרים פסיכולוגיים מראים באופן חד-משמעי שצפיה בתוכניות אלימות מגבירה את התוקפנות . ייתכן שבמקרים מסויימים, כאשר מתעורר באדם יצר-תוקפנות חולני, הצפיה בסרטים אלימים יכולה להרגיע אותו מעט ולתת לו פורקן. אבל כאשר הצפיה בסרטים אלימים הופכת למדיניות - היא לא מרגיעה אלא להפך - מעוררת בצופים את יצר החיקוי, שגם הוא יצר מאד בסיסי, והם נעשים אלימים יותר.

  3. טענה: בחברות פרימיטיביות אין טלביזיה, ובכל-זאת יש אלימות.

    תשובה: אף אחד לא טוען שטלביזיה היא הגורם היחיד לאלימות. הטענה הכללית היא, שאלימות היא תכונה נלמדת - אנשים לומדים להיות אלימים מ"סוכני החיברות" בחברה שמסביבם. בחברה שלנו, טלביזיה היא אחד מסוכני החיברות המרכזיים, ולכן ההשפעה שלה על רמת האלימות גדולה מאד. בחברות פרימיטיביות, אין טלביזיה, אבל יש סוכני חיברות אחרים שמשפיעים על רמת האלימות.

תגובות