כשהיתר חד-פעמי הופך למדיניות

קוד: מדיניות ההיתר

נושא ההיתרים ההלכתיים, ה"הערמות" (מכירת חמץ, מכירת קרקעות לפני השמיטה, היתר עסקא ועוד), מעורר שתי תחושות מנוגדות:

נראה לי, שהדרך ליישב בין שתי התחושות הסותרות היא, כמו במקרים רבים אחרים, להבחין בין פעולה חד-פעמית לבין מדיניות קבועה: http://www.tora.us.fm/tm/tauyot/mdinyut.html

יש ניגוד בין התוכן הערכי של התורה, לבין הרצון להכניס את הערכים לתוך מסגרת קבועה: התורה כתובה בצורה קצרה ותמציתית, ובצורה כזאת אי-אפשר להתייחס בצורה ברורה ומפורשת לכל המקרים האפשריים. עלולים להיות מקרים, שבהם השמירה על המסגרת תפגע בתוכן: קיום מצווה מסוימת יפגע בעקרונות אחרים של התורה. לכן, ה' שתל בתורה "פרצות", שמאפשרות לחכמים לפרוץ את המסגרת, ולהתיר לאנשים "לעקוף" מצווה מסוימת, כאשר הם רואים שיש בכך צורך גדול.

אולם, כל זה נכון כאשר משתמשים בפרצות באופן אקראי וארעי, גם מבחינת הזמן (רק כשיש צורך גדול), וגם מבחינת האנשים (רק אדם שצריך את זה). השימוש בפרצה מסוימת כמדיניות קבועה, שמשתמשים בה כל האנשים, כל הזמן, מעורר כמה בעיות:

דוגמה לתקנה שנועדה למנוע הערמה

בתלמוד בבלי, שבת טז:, מסופר: " שמעון בן שטח... גזר טומאה על כלי מתכות... לא נצרכה אלא לטומאה ישנה, דאמר רב יהודה אמר רב: 'מעשה בשל ציון המלכה שעשתה משתה לבנה ונטמאו כל כליה ושברתן ונתנתן לצורף וריתכן ועשה מהן כלים חדשים, ואמרו חכמים יחזרו לטומאתן ישנה. מאי טעמא? משום גדר מי חטאת נגעו בה... ". פירוש: שלומציון המלכה הכינה משתה גדול לבן שלה, וביום האחרון לפני המשתה - כל הכלים נטמאו בטומאת-מת. כדי לטהר את הכלים, היה עליה להזות עלים מי-חטאת ביום השלישי וביום השביעי (כמו שכתוב בתורה - במדבר יט); אך המלכה לא יכלה לחכות שבעה ימים - היה לה רק יום אחד! לכן היא מצאה "פטנט" - היא התיכה את כל הכלים, ונתנה אותם לצורף שיעשה מהמתכת כלים חדשים... מהתורה, הכלים החדשים הם טהורים; אך שמעון בן-שטח (שהיה, דרך אגב, אחיה של שלומציון) גזר שהכלים החדשים עדיין יהיו טמאים בטומאה הישנה, כדי שאנשים לא ילמדו מהמלכה ויבטלו למעשה את הדין של מי-חטאת.

דוגמאות להערמות ארעיות

סיכום

חז"ל לא הסתירו מאיתנו את הפרצות שמצאו בתורה, כי הפרצות הן חלק מהתורה, וכל שומר תורה צריך להכיר אותן. אולם, גם אם כאנשים פרטיים אנחנו משתמשים לפעמים בפרצה כזו או אחרת, חשוב לעמוד על המשמר, כדי שהשימוש בהערמות לא יהפוך למדיניות, ולא יחליף את עיקר דין התורה.

מאמר זה התפרסם גם באתר "דרישת ה'" .

תגובות