פוליטי או אריסטוקרטי? כנסת או בג"ץ?

קוד: כנסת או בג"ץ?

טענה:
  1. יש לבטל את ועדת הבחירות, שהיא גוף פוליטי, ולהביא את כל הבקשות לפסילת מפלגות אך ורק לבג"ץ, שהוא גוף הוגן ובלתי-משוחד.
  2. יש לאפשר לבג"ץ לפסול חוקים של הכנסת, כי לפעמים הכנסת מחוקקת חוקים לא צודקים, ובג"ץ מגן על זכויות האזרח.
  3. יש לבטל את אפשרות החנינה על-ידי הנשיא, כי הנשיא הוא אישיות פוליטית. ההחלטה של בתי-המשפט צריכה להיות סופית.
  4. וכו'...
תשובה: טענות אלו נובעות משתי טעויות נפוצות:
  1. שימוש מטעה במילים . המילה "פוליטי" מעוררת רגשות שליליים, אך למעשה המשמעות שלה היא , שחברי הכנסת מתייחסים לדעת הקהל: הם מעבירים חוקים שהציבור תומך בהם, ופוסלים מפלגות שהציבור מתנגד להן, כדי שהציבור יבחר בהם לכנסת הבאה. מילה אחרת לתיאור המצב הזה היא "דמוקרטיה" (= שלטון העם). בג"ץ, לעומת זאת, מורכב משופטים שאינם נבחרים ע"י הציבור אלא ממונים (בעיקר) ע"י שופטים אחרים, בשיטת "חבר מביא חבר". לכן, הם לא מנסים למצוא חן בעיני הציבור, אלא פוסקים כפי שנראה להם, ע"פ הערכים שהם מאמינים בהם. מילה אחרת לתיאור המצב הזה היא "אריסטוקרטיה" (= שלטון האצולה), או "אוליגרכיה" (= שלטון המעטים). אכן, לכל שיטת משטר יש יתרונות וחסרונות. בהחלט ייתכן שדמוקרטיה אינה משטר כל-כך טוב כמו שהתרגלנו לחשוב, ואנחנו צריכים לעבור למשטר אריסטוקרטי/אוליגרכי. בכל אופן, מי שתומך במשטר דמוקרטי, לא צריך לפחד מהמילה "פוליטי" ולא צריך להתלהב מהביטוי "בלתי משוחד". ובאופן כללי יותר, יש להתייחס למהות ולא למילים .
  2. קביעת עמדה על-פי מקרה פרטי . בדרך-כלל, אנשים שתומכים בהגדלת הסמכויות של בג"ץ וב"אקטיביזם שיפוטי" הם אנשים שמזדהים עם העמדות הנוכחיות של בג"ץ, שנמצאות במרכז השמאל החילוני. בתת-המודע שלהם, הם חושבים שבג"ץ תמיד יתמוך בעמדות שהם מזדהים איתן, ולכן מעדיפים להגדיל את סמכותו. במציאות, כמובן, המצב יכול להשתנות. האם אותם אנשים היו תומכים בהגדלת הסמכות של בג"ץ אם, למשל, הוא היה נוהג כמו ביהמ"ש העליון של ארה"ב בשנת 1855, שביטל את ה"חוק למניעת עבדות" בטענה שהוא מנוגד לחופש-הקניין? (דרך אגב, אותה החלטה גרמה, זמן קצר לאחר מכן, לפרוץ מלחמת האזרחים בארה"ב...). באופן כללי יותר, לפני שקובעים עמדה בנושא מסויים צריך לשקול את כל המקרים האפשריים, ולא להתייחס רק למצב הנוכחי .

טענה: בבג"ץ יושבים שופטים מנוסים, שנבחרו על-סמך הכישורים המקצועיים שלהם; יש להם כלים מקצועיים להחליט האם חוק מסויים הוא טוב או רע, האם אדם מסויים אשם או זכאי, וכו'. לכן, "המילה האחרונה" בנושא צריכה להיות שלהם.

תשובה: כל אחד שיקרא קצת פסקי-דין, יראה שם הרבה מושגים כגון "ודאות קרובה", "פגיעה חמורה", "עניין לציבור" וכד' שאינם מוגדרים היטב בשום מקום. פרשנות של מושגים כאלה תלויה בהשקפת העולם ובדעה הפוליטית של השופט.

לדוגמה: נניח שאדם אמר לאשתו להכין לו קפה, היא סירבה והוא היכה אותה. החוק קובע עונש מירבי לעבירה מסוג זה, אבל השופט יכול להתחשב בנסיבות מקלות. עכשיו הכל תלוי בהשקפת העולם של השופט:

  • עבור שופט שחושב שאישה חייבת לשמוע בקול בעלה - המצב הזה ייחשב "נסיבות מקלות" והוא יקל בעונשו של הבעל.
  • עבור שופט שחושב שאישה שווה לבעלה בכל - המצב הזה לא ייחשב "נסיבות מקלות" והוא ייתן לבעל עונש גדול יותר.
  • ועבור שופט שחושב שאישה צריכה להיות שווה לבעלה בכל, וכדי להגיע לזה צריך להפעיל "אפליה מתקנת" - המצב הזה ייחשב "נסיבות מחמירות", והוא ייתן לבעל את העונש המירבי האפשרי, "למען יראו וייראו".

באותו אופן, אם אותה אישה תרצח את בעלה - השופט הראשון יתן לה את העונש המירבי הקבוע בחוק, ודווקא השופט השני והשופט השלישי יקבעו שהיו כאן "נסיבות מקלות" ויקלו בעונשה.

בקיצור, השקפת העולם של השופט יכולה לגרום ל'תגובת שרשרת' שתשפיע על החלטותיו במקרים רבים ושונים, מעבר לשיקולים המקצועיים. יש לקחת את זה בחשבון בכל דיון על הגדלת הסמכויות של השופטים.

תגובות