שויון בגיוס לצה"ל - עיקרון ריק

קוד: שויון בגיוס

שויון הוא עיקרון יפה, שחוזר הרבה בויכוחים בנושאים שונים. למעשה, כשבוחנים את העניינים לעומק, רואים שהשויון המלא הוא בלתי אפשרי ואף אחד לא תומך בו.

לצורך ההדגמה, נשתמש במקרה אקטואלי – הויכוח על "חוק טל" (פטור משירות חובה לתלמידי ישיבות). אפשר, כמובן, להכליל את הטענות המובאות כאן לכל ויכוח אחר בנושא השוויון.

1. טענה: אני מתנגד ל"חוק טל" כי הוא מפלה בין דם לדם!

תשובה: הצבא עצמו מפלה בין דם לדם - חלק מהחיילים משרתים בשדה הקרב וחלק משרתים בעורף. ולכן הטענה שמזכירה את ה"דם" לא רלבנטית.

2. טענה: אני מתנגד ל"חוק טל", כי לדעתי כולם צריכים להתגייס לצה"ל ולתרום למדינה 3 שנים מחייהם!

תשובה: יש כאן הנחה סמויה, שרק שירות בצבא תורם למדינה. לא כולם מקבלים את הטענה הזאת - יש טוענים שלימוד תורה תורם לביטחון לפחות כמו שירות בצבא, או שעשיית מדיטציה תורמת לשלום האיזורי יותר משירות בצבא. הויכוח כאן הוא לא על עיקרון השוויון, אלא על השאלה - מה תורם למדינה ומה לא.

3. טענה: אני מתנגד ל"חוק טל", כי הוא נותן יתרון לא הוגן לתלמידי ישיבות - הם חופשיים לעשות מה שהם רוצים, ואני צריך להשקיע 3 שנים מהחיים שלי בצה"ל!

תשובה: תלמידי ישיבות אינם חופשיים - הם כפופים להוראות ראשי הישיבות, שקובעים עבורם היכן ילמדו ומתי. החופש שלהם לא גדול יותר מהחופש של אדם שאוהב מחשבים והתקבל ליחידת תיכנות (ורוב החיילים מתקבלים לתפקיד קרוב לזה שהם רוצים - זה אינטרס של הצבא)

4. טענה: כולם צריכים להתגייס לצה"ל באופן שווה, ורק צה"ל צריך להחליט איפה לשבץ כל אחד מהם, ע"פ צרכי הצבא!

תשובה: יש כאן הנחה סמויה שלפיה הצבא יודע טוב יותר מכולם איזה תפקיד תורם למדינה ואיזה לא. ההנחה הזאת לא בהכרח נכונה. כאן הויכוח הוא על השאלה - איזה גוף מוסמך לקבוע מהם התפקידים התורמים למדינה. יש אומרים שצה"ל הוא הגוף המתאים, יש אומרים שהכנסת מתאימה יותר, יש אומרים שרק במשאל עם אפשר לקבוע דברים כאלה, וכו'. שוב, הויכוח הוא לא על עיקרון השוויון אלא על שאלה אחרת - מי מוסמך לקבוע מה תורם למדינה.

הערה: לא אמרתי שאני תומך ב"חוק טל". אני רק מתנגד לטענות השטחיות שטוענים נגדו. המטרה שלי כאן היא לסתור טענות שגויות ולא לשכנע מישהו שהחוק הזה טוב.

תגובות