כיבוש - הדרך ההומאנית ביותר לסיים מלחמה

מאת: אראל

אל:

נכתב ב: 09:01:18  28.07.2006, כתוספת/תגובה ל: שייכותה של ארץ ישראל

בכל פעם שהאויבים פוגעים בנו, ניתן לשמוע שתי דעות עיקריות, במחנה הפרו-ישראלי, לגבי התגובה הראויה:

(אני לא מתייחס למחנה הפרו-ערבי, שחושב שהערבים תמיד צודקים ושישראל היא בעצם האויב).

האם באמת יש סתירה בין הרתעה לבין שמירה על חיי אדם?

לדעתי לא.

הטעות של שני הצדדים היא, שהם מניחים שלמוסלמים יש אותו סולם עדיפויות חומרני כמו שלנו – שחיי אדם חשובים להם, שרמת חיים חשובה להם. ההתרשמות שלי היא, שסולם העדיפויות שלהם הוא יותר רוחני – אצלם הכבוד חשוב הרבה יותר. הם מוכנים לסבול מרעב ולמות במיתות משונות, ובלבד שלא יוותרו על כבודם.

אם כך, הדרך הטובה ביותר להרתעה היא לפגוע בכבוד הערבי. וכיום, הביטוי המוחשי ביותר לכבוד הערבי הוא השטח שנמצא בשליטתם. כל שטח שעובר מידיהם לידינו פוגע בכבוד שלהם, הרבה יותר מאשר 1000 הרוגים או מצור כלכלי של כמה שנים.

מדינת ישראל צריכה לקבוע את כלל התגובה הבא:

על כל יריה שהאויבים יורים עלינו ( טיל קסאם , או אפילו כדור רובה ) מדינת ישראל לוקחת קילומטר רבוע אחד של שטח , ומספחת אותו לשטחה .

כמובן לא מספיק להכניס לשם כוחות צבא – צריך גם להציב גדר גבול חדשה, להכריז באופן רשמי שהשטח שייך למדינת ישראל, ורצוי גם להקים שם התיישבות חדשה, אם יהיו מתנדבים שיסכימו לגור שם.

זה כלל תגובה הומאני ביותר: למעשה, בשלב הראשון, לא יהיה צורך לפגוע באף אדם על-מנת ליישם אותו – יש מספיק שטחים ריקים שאפשר לקחת ולספח לישראל. ייתכן שעצם ההצגה של המפה, שבה שטחים ערביים הולכים ומסתפחים לישראל, תספיק כדי להרתיע אותם, ותשכנע אותם להפסיק את האלימות; אם זה לא יספיק, ייתכן שיהיה צורך לכבוש שטחים מיושבים, אולם גם אז לא יהיה צורך לפגוע בחיי אדם – האזרחים יוכלו לברוח, או לקבל עליהם את מצוות בני נוח ולהישאר במקומם (ולקבל תעודת "תושב").

לא תמיד יש סתירה בין ערכים – במקרה זה כל הערכים משתלבים: גם קיום מצוות כיבוש הארץ, גם החזרת כושר ההרתעה, וגם שמירה על חייו של כל אדם מכל עם.

תגובות