מדיניות הכניעה והמיגון

קוד: מדיניות הכניעה

טענה: למה אנחנו צריכים להישאר בשטחים? זה סתם עולה לנו בחיים של חיילים. עדיף לצאת משם כמה שיותר מהר.

תשובה: הגישה הזאת עולה לנו בחיי-אדם רבים, כי היא גורמת לכך שהאלימות משתלמת. הערבים הבינו, שכדי להשיג את המטרות שלהם - כל מה שהם צריכים לעשות זה להרוג בנו מספיק זמן. בסופו של דבר, אנחנו ניכנע וניתן להם כל מה שהם רוצים.

הפלשתינים אומרים בפירוש, שהם התחילו את האינתיפאדה הנוכחית בהשראת הבריחה של צה"ל מלבנון (לא במקרה האינתיפאדה התחילה רק חודשים ספורים אחרי הבריחה!). בריחה נוספת תגרום לאינתיפאדה נוספת, הרבה יותר קשה וקרובה לבית. ע"ע " פיקוח נפש דוחה הכל ?!".

כדי לחסוך בחיים, צריך לקבוע מדיניות שבה הרוצחים תמיד מפסידים את הדבר שהם רצו להשיג - במקרה הזה, שטח ועצמאות.

טענה: מי שמתנגד למיגון מסיבות פוליטיות - אחראי למותם של קרבנות הפיגועים! / גנדי אחראי למותו כי הוא לא רצה מאבטחים!

תשובה: מיגון אולי חוסך חיי אדם באופן זמני, אבל כאשר המיגון הופך למדיניות - זהו נצחון לצד האלים. כדי להתמגן באופן יעיל, הצד הנפגע צריך להשקיע המון כסף ומשאבים במיגון, בעוד שהצד הפוגע לא מפסיד שום דבר!

מדיניות המיגון (כאשר היא באה על-חשבון מדיניות של תגובה ונקמה) מעודדת את התוקפנים להמשיך - ממילא הם לא ייפגעו, הם רק יגרמו לנו להוציא עוד ועוד כסף על מיגון יותר ויותר משוכלל, עד שנכרע תחת נטל ההוצאות.


לחיי האדם יש ערך חשוב מאד. ודווקא בגלל החשיבות הגדולה שלו – צריך לדאוג לשמור עליו לא רק בטווח הקצר אלא בעיקר בטווח הארוך. ובטווח הארוך, כדי לשמור על ערך החיים חשוב שלא תהיה אלימות. וכדי שלא תהיה אלימות – חייבים לדאוג לכך שהאלימות לא תשתלם.

כשאנחנו נמנעים מכל פעולה שיש בה סיכון של חיי אדם – אנחנו חוסכים בחיים בטווח הקצר. אבל התוצאה היא, שאנשים שהשתמשו באלימות – משיגים את מטרתם:

המסקנה שאנשים מסיקים מכל זה היא, שהאלימות משתלמת. ולכן כדאי להמשיך להשתמש באלימות כדי להשיג עוד מטרות. מצד שני, זה לא משתלם לעזור למדינת ישראל, כי אנחנו מפקירים את מי שעוזר לנו. וכך בטווח הארוך נהרגים יותר אנשים ומדינת ישראל נחלשת.

אין זה מקרה, שההתחממות בלבנון ב1982 התחילה רק מספר חודשים לאחר הנסיגה מסיני. אין זה מקרה, שהאינתיפאדה הראשונה ב1987 התחילה רק כשנתיים לאחר הבריחה הראשונה מלבנון. ואין זה מקרה, שהאינתיפאדה השניה ב2000 התחילה רק מספר חודשים לאחר הבריחה השניה מלבנון. כשהאלימות משתלמת במקום אחד – אנשים במקום אחר ילמדו את ה'טריק' וישתמשו באלימות במקום אחר, וזה יכול להיות מאד לא צפוי. אם נברח מיש"ע – ערביי ישראל ילמדו וישתמשו באלימות כדי להשיג את מטרותיהם. אם ניכנע גם להם – העובדים הזרים עלולים ללמוד ולעשות אותו הדבר. ואם ניכנע גם להם – יש מספיק קבוצות של יהודים בישראל שמרגישות מקופחות, והן ישמחו להשתמש באלימות אם יראו שזה פועל.

בקיצור, כדי לשמור על חיי אדם לאורך זמן – הכלל הראשון צריך להיות 'האלימות לא משתלמת', ולשם כך צריך להיות מוכנים גם לסכן חיי אדם בטווח הקצר.

תגובות