מלחמה - נגד מדינה או נגד יחידים?

קוד: מלחמה נגד מדינה

טענה: "אנחנו לא יודעים להילחם נגד ילדים שזורקים אבנים; אבל נגד מדינה – אנחנו יודעים להילחם."

תגובה: בכפר אחד פרצה מגיפה. הכפריים ידעו שחשוב לקבור את המתים כמה שיותר מהר כדי למנוע הדבקה. אבל הם לא ידעו לזהות במדוייק את רגע המוות.

פעם אחת, כשהוליכו אדם לקבורה, רגע לפני שהכניסו אותו לקבר – הוא קם על רגליו! הכפריים הזדעזעו – הם כמעט קברו אדם חי!

מייד התכנסה מועצת הכפר כדי להחליט מה לעשות. אחד אמר "צריך לחפור מחילות-מילוט מכל קבר אל פני הקרקע!". אחד אמר "צריך לשים בכל קבר מזון ומים, כך שאם ה'נפטר' יתעורר - יוכל לאכול ולשתות ואז יהיה לו כוח לצעוק!" ועוד כהנה וכהנה הצעות מוזרות.

ואז קם אחד ה'חכמים' ואמר: "מה בסך-הכל הבעיה שלנו? - אנחנו לא יודעים אם הנקבר הוא חי או מת. אז יש לי פתרון פשוט: נתקין בכל ארון קבורה, באזור של הלב, סכין חדה! ואז ברגע שנסגור את הארון נדע בוודאות שהנקבר מת!"

למרבה הצער, יש אנשים במדינת ישראל שחושבים כמו אותו כפרי.

מצב שבו ילדים זורקים אבנים הוא מצב קשה, כי יש בו אי-ודאות:בדרך-כלל לא נהרגים מאבנים, אבל לפעמים כן. לא ברור אם האבן הבאה תהרוג או לא, ולכן לא ברור אם צריך להרוג את הילד או לא.

הפתרון שמציעים אותם אנשים הוא לתת להם מדינה, שתוכל להקים צבא, ולירות עלינו כדורי-רובים, פגזים וטילים. במצב כזה באמת כבר לא תהיה אי-ודאות: זה כבר מצב מסוכן בודאות, ובמצב כזה בוודאי מותר להרוג את היורים...

אבל הודאות הזאת לא עוזרת לנו, להפך: במצב הזה בודאות נהרגים יותר בני אדם מאשר במצב של כיבוש, כמו שאנחנו רואים בעינינו. עדיף לחזור למצב של אי-ודאות, ומדי פעם לעשות טעות – מאשר להיות בודאות במצב יותר גרוע.

מאמרים נוספים

תגובות