מה רע בפינוי התנחלויות

מאת: הדר ליפשיץ

אל: אתר היום השביעי

קוד: פינוי התנחלויות

מתוך אתר היום השביעי

הדר ליפשיץ, נווה דניאל, 3.5.02

לפני חודשים אחדים קיבלתי הזמנה מדני רשף לכנס היסוד של 'היום השביעי'. את דני, סא"ל במודיעין (במילואים) ואב לחמישה, פגשתי בבית משפחת קהת, בשיחה בין אנשי 'ארבע אמהות' לתושבי גוש-עציון. פגשתי אנשים טובים, אוהבי ארץ-ישראל, אשר העזו להגיע אלינו בימים הקשים של האינתיפאדה בלא מיגון. בפגישה הכניס אותי דני ל'רשימת תפוצה' בדואר האלקטרוני, והוא שולח לי מאמריו אודות מדינת ישראל ובעיותיה. הפרספקטיבה של דני רחבה, מסקנותיו הגיוניות ובנויות על ניתוח הזירה הבינ"ל, הערבית, הפלשתינית והישראלית שלנו. מדי פעם הגבתי לדבריו, והתפתח בינינו דו-שיח מקוון אשר למדתי ממנו.

עקרונות 'היום השביעי' (שלאחר ששת הימים) נוסחו כך:

1 . מתוך הרצון לעצב את המהלכים ולא להיסחף אחריהם.

2 . מתוך אמונה שלא ערפאת והתנזים יקבעו את גורל מדינת ישראל אלא החלטתנו בלבד.

3 . מתוך ידיעה שנאלץ להמשיך ולהיאבק על קיומנו באזור.

4 . מתוך בטחון שבחברה הישראלית רב המשותף על המפלג, אנו קוראים להידברות עם ובין כל הזרמים בחברה.

5 . לכן, אנו, אנשי "היום השביעי", קוראים לסיים בהצלחה את מלחמת-ששת הימים ולהתכנס לגבולות שיאפשרו קיומה של מדינה יהודית דמוקרטית .

6 . אנו מקווים שבעתיד, כאשר ישתנו הנסיבות במזרח התיכון והעם הפלשתיני יפנה להגשים את שאיפותיו בשכנות לישראל נושיט לו יד.

7 . יותר משאנו חוששים מהטרור - אנחנו מפחדים מאובדן הדרך.

8 . רק בידינו הדבר.

שמחתי למקרא הדברים. קבוצה אשר מזהה עצמה עם השמאל הישראלי, וכוללת בתוכה תומכי מרצ הקיצונית, מגלים גישה מדינית מפוכחת - השלום איננו בהישג יד, ואנו ניאלץ להמשיך ולהיאבק על קיומנו באזור. דבר נדיר לא פחות מהצד השמאלי של המפה הפוליטית, היתה הגישה הדמוקרטית-סובלנית המדגישה את המשותף בחברה הישראלית, וקוראת להידברות עם ובין כל הזרמים בחברה. אינני יכול להישאר אדיש כאשר נראה שהשמאל הישראלי מאמץ ערכים של דמוקרטיה הסכמית, פלורליזם וסובלנות כלפי יריבים פוליטיים. במקום שבו חוברת גישה דמוקרטית לריאליזם הפוליטי-מדיני שראיתי אצל דני יכול אף אני להימצא, אמרתי בלבי.

המילים "להתכנס לגבולות שיאפשרו קיומה של מדינה יהודית דמוקרטית" עוררו את חשדי. אך העדפתי לקוות שהם חלק מסדר-יום רחב יותר. בכנס היסוד גיליתי שמילים אלו הן לב התוכנית, והמדובר בעוד אחת מתנועות ה'הפרדה החד-צדדית' הפורחות להן באזורנו. על ראש שמחתם מעלים הללו (ידיי רועדות בהקלדת מילים אלו) פינוי עשרות יישובים ובהם חמש רבבות יהודים. כשהובהרה כוונתם שלחתי להם את הדברים הבאים.

לאמהות והאבות (גם לבניהם ובנותיהם) ב'יום השביעי'

שלום רב,

אני מקבל לביתי את הודעותיכם השוטפות, ומהן אני למד כי אתם תומכים בפינוי רבבות מתנחלים מבתיהם. כיוון שאני מעריך את יושרכם האינטלקטואלי, אפרוש בפניכם את הנימוקים לדעתי השוללת בתכלית רעיונות מעין אלו.

מבחינה ציונית דינה של כפר דרום כתל-אביב. 'חזרנו לכפר דרום על מנת לא לצאת משם לעולם' אמר משה דיין לפני שלושים שנה.

פינוי אחוז שלם מהאוכלוסיה הוא דבר שלא נעשה בשום מדינה דמוקרטית! בהקשר זה יש לשקול את הכמות אותה מפנים, ואת מספר השנים בהם גרים האנשים בבתיהם. לא הרי פינוי אלפי תושבי חבל ימית שגרו שנים אחדות בבתיהם כפינוי רבבות ובהם תושבי גוש-עציון בו גדל הדור הרביעי למפוני תש"ח, או נצרים שם גדל הדור השלישי.

מבחינה דמוקרטית יכול, אולי, חשש מלחמה שאבדותיה עצומות לשמש כשיקול מול ערך זכות האדם על ביתו. אך פגיעה כה משמעותית בזכויות האדם מחייבת רוב גורף, לפחות שני-שליש. לפינוי ימית ניתן להתייחס כנסבל מבחינה דמוקרטית גם בגלל התמיכה המוחלטת (דומני שברוב של 76 מול 19 מתנגדים). פינוי אחוז שלם מהאוכלוסייה ברוב הנופל משני שליש הוא אנטי-דמוקרטי בעיני. מבחינה דמוקרטית זכות תושב כפר דרום על ביתו כזכותו של תושב תל-אביב.

תושבי כפר דרום יילחמו על בתיהם כמו שתושבי תל-אביב היו נלחמים על בתיהם, אם היו רוצים לפנותם. הראשונים שיירתמו לעזרת רבבות מתנחלים אלו יהיה כארבע מאות אלף המתנחלים 'הבאים בתור' לפינוי. (בשטחים שכבשה ישראל ב'ששת הימים', הכוללים את הגולן, השומרון, שכונות מזרח ירושלים (רמות, גבעה צרפתית, גילה ועוד), יהודה ועזה גרים למעלה מארבע מאות אלף איש.)

שלום באזור מותנה בהנחת יסוד אצל שכנינו, כי הטרור והמלחמה לא יועילו להם בדבר.

אם, חלילה, תקום מדינה פלשתינית בשטח שנפנה. תוגבל עוד יותר יכולתנו לקיים מבצעים כ'חומת מגן', והאיום של כיבוש מחדש של השטחים לא ירבץ עוד לפתח המנהיגות הפלשתינית.

בגלל סיבות אלו, ועוד נוספות שאשמח לפרט, אני רואה סכנה גדולה בקריאות לפינוי חד-צדדי של התנחלויות.

בהערכה,

הדר ליפשיץ

תגובות