הבריאה כהסטוריה

מאת: אראל

אל: גליליאו 48

קוד: הבריאה כהסטוריה

כט באלול ה'תשס"א

[תגובה למאמר "בגרות למי?", שהתפרסם בעיתון " גלילאו " גליון 47. התגובה התפרסמה בגליון 48].

בגליון 47 של גלילאו, עמ' 75, הובאו דבריו של פרופ' אליה ליבוביץ': " מאז גלילאו, המין האנושי הנאור מבין שאמירות על העולם שנסמכות על מילה כתובה או על היגוי אנושי בלבד אינם יכולים לשמש מקור מידע על העולם ". הטענה נכונה באופן חלקי בלבד. להשלמת התמונה יש להבחין בשני סוגים של מידע על העולם:

  1. מידע על ההווה, כגון מידע על מהירותם של גופים הנופלים מראש מגדל. מידע מסוג זה באמת אין טעם ללמוד מתוך עדויות כתובות מהעבר, שכן כל אדם יכול לבצע ניסויים בהווה, לצפות בתוצאותיהם ולהסיק מהם מסקנות.
  2. מידע על העבר, כגון מידע על מלחמת 100 השנה או על הקמתה של ארה"ב. מידע מסוג זה אין כל אפשרות להסיק מניסויים שנעשים בהווה. שום ניסוי שנעשה היום לא יוכל להוכיח שהיתה מלחמה כלשהי בין צרפת לאנגליה, או שארה"ב קיבלה את עצמאותה ב4.7. הדרך היחידה להשיג מידע מסוג זה היא הסתמכות על עדויות כתובות.

מידע על בריאת העולם הינו לכאורה מידע מהסוג השני: זהו מידע על העבר הרחוק, ושום ניסוי שייערך בימינו לא יוכל לתת עדות ישירה למידע זה. למרות זאת, המדענים בוחרים להתייחס למידע זה כאל מידע מהסוג הראשון, ומנסים ללמוד אותו בעזרת ניסויים ותצפיות שנערכים בהווה.

למיטב הבנתי יש שתי סיבות עיקריות לגישה זו של המדענים:

שתי הסיבות הללו נובעות מעיקרון אחד - האקסיומה של המדע החילוני, שלפיה שום כוח עליון לא התערב בטבע מאז בריאת העולם ועד ימינו. לכן לא ייתכן שכוח כזה השאיר אחריו עדות כתובה לבריאת העולם (סיבה א), ולכן לא ייתכן שחוקי הטבע השתנו מאז ועד היום (סיבה ב).

המאמינים, כמובן, אינם מקבלים את האקסיומה של המדע החילוני, ולכן שתי הסיבות הנ"ל לא תקפות בעיניהם. לכן הם לומדים על בריאת העולם כפי שהם לומדים על כל אירוע הסטורי אחר - מתוך עדויות כתובות. וכמובן, אם מתגלות סתירות בין עדויות כתובות ממקורות שונים או בין עדויות כתובות לבין המציאות - מנסים לתרץ את הסתירות, כמו שמקובל בחקר ההסטוריה.

 

 

תגובות