קונסנזוס ופונקציות ייצוגיות בכנסת ישראל

מאת: אראל (סיכם)

אל: עבודה בקורס "פסיכולוגיה חינוכית 2"

קוד: האם הכנסת מייצגת

פסיכולוגיה חינוכית 2 עבודה ניתוח מאמר מחקרי / מגיש: אראל סגל, מ"ז 032112492 (לימודי חוץ)

נושא בפסיכולוגיה חברתית: עמדות, מדידת עמדות, תהליכי חיברות.

קונסנזוס ופונקציות ייצוגיות בכנסת ישראל / דן כספי / מגמות כ"ז 1, 9.1981

שאלות המחקר

המחקר התבצע בשנת 1972.

השערות המחקר

החוקרים לא מתארים השערות ספציפיות – הם רק מציינים שיש שלוש אפשרויות ליחסים שבין העמדות בכנסת לבין העמדות בציבור:

  1. הגברה : הכנסת מגבירה ומעצימה את חילוקי הדעות בציבור: חברי הכנסת נחלקים ביניהם על נושאים שבציבור הרחב יש עליהם הסכמה יחסית.
  2. שיקוף : הכנסת משקפת את חילוקי הדעות בציבור: חברי הכנסת נחלקים ביניהם על נושאים שבציבור הרחב יש עליהם מחלוקת, ומסכימים ביניהם על נושאים שבציבור הרחב יש עליהם הסכמה.
  3. שיכוך : הכנסת משככת ומקטינה את חילוקי הדעות בציבור: חברי הכנסת נוטים להסכים גם על נושאים שבציבור הרחב יש עליהם מחלוקות.

מטרת החוקרים היא לבדוק איזה משלושת היחסים מתקיים בישראל.

האפשרויות נובעות מתוך התיאוריה של באדג' ( I. Budge: Agreement and Stability of Democracy, Chicago, Markham, 1970 ).

אוכלוסיית המחקר ומדגם המחקר

מטרת המחקר היא להשוות בין עמדות של חברי-כנסת לבין עמדות אזרחים. לכן, אוכלוסיית המחקר ומדגם המחקר כוללים שני חלקים:

שתי האוכלוסיות סווגו על-פי שלושה קריטריונים:

איסוף הנתונים

לצורך איסוף הנתונים, השתמשו ב14 שאלות מתוך הסקר השוטף של המכון למחקר חברתי שימושי באוניברסיטה העברית. 14 השאלות האלו מייצגות עמדות בנושאים שונים העומדים על סדר היום של מדינת ישראל, בתחומי ביטחון, כלכלה וחברה. השאלות מובאות בנספח.

לאחר שנאספו התשובות לשאלות, נבדק היקף הקונסנזוס בין קבוצות שונות בכל אוכלוסיה, ע"פ מדד השוני . זהו מספר בין 0 ל1; ככל שהמספר יותר גדול, השוני בין האוכלוסיות יותר גדול. אם מדד השוני הוא בין 0 ל0.15, זה נחשב לקונסנזוס, ואם מדד השוני הוא בין 0.15 ל1, זה נחשב למחלוקת. ע"ע: J. Matras: Populations and Societies, New York, Prentice-Hall 1973 .

מדד השוני חושב עבור כל אחד מצמדי הקבוצות הבאים:

  1. ילידי הארץ – ילידי ארצות נוצריות
  2. ילידי הארץ – ילידי ארצות מוסלמיות
  3. ילידי ארצות מוסלמיות - ילידי ארצות נוצריות
  4. ותיקים - עולים חדשים
  5. צעירים – מבוגרים

חמשת מדדי השוני חושבו בנפרד עבור הציבור הרחב ועבור חברי הכנסת, עבור כל שאלה ושאלה. בסך-הכל התקבלו 140 מדדי שוני (5 צמדי-קבוצות, * 14 שאלות, * 2 אוכלוסיות)

ממצאים עיקריים

הטבלה הבאה מציגה את מדדי ההסכמה, בחלוקה לפי 5 צמדי הקבוצות הנ"ל. משבצות הצבועות באפור מציינות הסכמה (מדד-השוני קטן או שווה 0.15 ). שאר המשבצות מציינות מחלוקת.

14

13

12

11

10

9

8

7

6

5

4

3

2

1

מספר השאלה ->

צמדי הקבוצות V

ילידי הארץ לעומת ילידי ארצות הנצרות

0.13

0.07

0.03

0.07

0.03

0.02

0.03

0.17

0.19

0.2

0.23

0.18

0.17

0.05

בציבור

0.1

0.21

0.09

0.1

0.11

0.19

0.12

0.27

0.32

0.12

0.13

0.19

0.19

0.1

בכנסת

ילידי הארץ לעומת ילידי ארצות האסלאם

0.03

0.03

0.18

0.06

0.06

0.02

0.07

0.11

0.05

0.13

0.09

0.08

0.09

0.1

בציבור

0.06

0.1

0.26

0.23

0.13

0.14

0.17

0.28

0.26

0.14

0.3

0.24

0.38

0.38

בכנסת

ילידי ארצות הנצרות לעומת ארצות האסלאם

0.14

0.05

0.2

0.1

0.09

0.01

0.09

0.1

0.14

0.11

0.09

0.1

0.16

0.12

בציבור

0.15

0.23

0.27

0.2

0.18

0.26

0.27

0.23

0.19

0.2

0.21

0.12

0.24

0.35

בכנסת

ותיקים מול עולים

0.02

0.07

0.12

0.04

0.04

0.03

0.05

0.07

0.05

0.11

0.07

0.07

0.03

0.07

בציבור

0.07

0.4

0.2

0.21

0.16

0.37

0.33

0.39

0.21

0.25

0.71

0.28

0.29

0.2

בכנסת

צעירים מול מבוגרים

0.04

0.26

0.17

0.06

0.02

0.05

0.01

0.15

0.03

0.09

0.16

0.06

0.1

0.08

בציבור

0.09

0.26

0.16

0.11

0.16

0.12

0.08

0.18

0.14

0.08

0.21

0.16

0.1

0.07

בכנסת

הטבלה הבאה מסכמת את מספר הנושאים שעליהם יש הסכמה או מחלוקת בכל אחד מצמדי הקבוצות:

מספר הנושאים שעליהם יש...

סה"כ הסכמה בכנסת

סה"כ הסכמה בציבור

מחלוקת בציבור, מחלוקת בכנסת (שיקוף)

מחלוקת בציבור, הסכמה בכנסת (שיכוך)

הסכמה בציבור, מחלוקת בכנסת (הגברה)

הסכמה בציבור, הסכמה בכנסת (שיקוף)

8

8

4

2

2

6

ילידי הארץ לעומת ילידי ארצות הנצרות

5

13

1

0

8

5

ילידי הארץ לעומת ילידי ארצות האסלאם

2

12

2

0

10

2

ילידי ארצות הנצרות לעומת ארצות האסלאם

1

14

0

0

13

1

ותיקים מול עולים

8

11

3

0

3

8

צעירים מול מבוגרים

השוואה בין הציבור לבין הכנסת

השוואה בין 5 צמדי הקבוצות

מסקנות וניתוח התוצאות

באופן כללי, הכנסת בישראל מגבירה את העימותים הקיימים בציבור: מספר הנושאים שעליהם יש מחלוקת בין קבוצות שונות בכנסת הוא (בדרך-כלל) גדול מאשר מספר הנושאים שעליהם יש מחלוקת בין אותן קבוצות בציבור. יש מספר הסברים אפשריים לכך:

  1. חברי הכנסת עוקבים באופן צמוד יותר אחרי האירועים השוטפים, ומגבשים דעה ברורה יותר לגביהם, בעוד שבציבור יש נטייה לאדישות פוליטית.
  2. חברי הכנסת מנסים להדגיש את ההבדלים ביניהם, על-מנת להצדיק את תפקידם ואת חברותם במפלגות נפרדות.

בניתוח לפי ארצות המוצא, מתברר שהייצוג של צאצאים של יוצאי ארצות הנצרות בכנסת גדול יותר מאשר מספרם בציבור, בעוד שהייצוג של צאצאים של יוצאי ארצות האסלאם בכנסת קטן יותר מאשר מספרם בציבור. עובדה זו מתבטאת בהבדלים במידת ההסכמה בין חברי קבוצות אלו בציבור ובכנסת: בציבור יש יותר הסכמה בין ילידי הארץ לבין יוצאי ארצות האסלאם, ובכנסת יש יותר הסכמה בין ילידי הארץ לבין יוצאי ארצות הנצרות.

בניתוח לפי ותק בארץ, מתברר שפונקציית ההגברה מתקיימת כאן בצורה המובהקת ביותר: בציבור יש הסכמה על כל הנושאים, בעוד שבכנסת יש מחלוקת על כל הנושאים פרט ל1! הסבר אפשרי לכך הוא, שבכנסת קיימות מפלגות של עולים חדשים, המנסות להצדיק את קיומן ע"י יצירת הבדלים ומחלוקות עם מפלגות אחרות, בעוד שבציבור - העולים החדשים מעדיפים להשתלב בחברה הקולטת ולמתן את חילוקי הדעות.

בניתוח לפי גיל, מתברר שמידת ההסכמה בין צעירים למבוגרים היא גדולה יחסית, גם בציבור וגם בכנסת. דבר זה מעיד על כך, שפער-הדורות בחברה הישראלית קטן יותר ממה שניתן לחשוב, ולמעשה יש המשכיות בין הדורות במדינה. יש מספר הסברים אפשריים לכך:

  1. במדינת ישראל פועלים סוכני-חיברות יעילים - הצבא, מערכת החינוך הממלכתי ואמצעי התקשורת הממלכתיים, שמעבירים את הערכים והעקרונות של הדור המבוגר אל הדור הצעיר. דבר זה מעיד על המבנה הריכוזי של החברה הישראלית (יש לזכור שהמחקר נערך ב1972, כאשר ערוץ-התקשורת היחיד היה תחת פיקוחה של רשות-השידור הממלכתית).
  2. במדינת ישראל לא קיימות מפלגות שפונות לצעירים בלבד (כמו שקיימות, למשל, מפלגות שפונות לעולים או מפלגות שפונות לעדות מסויימות). הצעירים משתלבים במפלגות הקיימות. אחת הסיבות לכך היא, שבמפלגות קיימים גופים מיוחדים שאחראים לקליטה ולחיברות של מצטרפים חדשים - "המשמרת הצעירה", "דור ההמשך", "חוג הצעירים" ועוד. גופים אלה תורמים להסכמה הרחבה בין צעירים למבוגרים בכנסת.

הצעות למחקרי המשך

תגובות